עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב · משנה א
א שֶׁכָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי הַמִּזְבֵּחַ לְעוֹלָם. גְּמָרָא:
ב אֵין כוּ'. דְּמִכְּלִי שָׁרֵת לֹא אַשְׁכְּחַן דָּבָר דְּמִפָּרַק. גְּמָרָא. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וַאֲפִלּוּ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ פִּדְיוֹן, לְאַחַר שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטָהּ, לֹא אַשְׁכְּחַן בָּהּ פִּדְיוֹן:
ג הָעוֹפוֹת. כְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן לְמוּמָן מַיְרֵי. אֲבָל קָדַם מוּמָן לְהֶקְדֵּשָׁן נִפְדִּין. תּוֹסָפוֹת. וְאֶפְשָׁר דִּלְעִנְיַן טֻמְאָה נַמִּי נִשְׁנוּ, וּלְאַחַר מְלִיקָה. כְּגוֹן עוֹלָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לִכְלִי שָׁרֵת כְּלָל וְלֹא הֲוָה כִּבְהֵמָה שְׁחוּטָה דִּלְעֵיל, וּלְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן:
ד וְהָעֵצִים כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא קְדֻשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ אֶלָּא מַכְשִׁירֵי קָרְבָּן הֵם, אֲפִלּוּ הָכִי הוֹאִיל וּמְנָחוֹת וּנְסָכִים טְהוֹרִים אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, הָנֵי אַף עַל גַּב דְּנִטְמְאוּ כִּטְהוֹרִים דַּמְיָן. עֵצִים וּלְבוֹנָה לָאו בְּנֵי אֲשְׁווּיֵי אֹכְלָא נִינְהוּ אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ מְשַׁוֵּי לְהוּ אֹכֶל, דְּעֵצִים כַּמָּה דְּלֹא מְשַׁפֵּי לְהוּ לִגְזִירִין לֹא מִתְכַּשְּׁרֵי. לְבוֹנָה נַמִּי כְּמָה דְּלֹא קָדְשָׁה בִּכְלִי שָׁרֵת לֹא מִתְכַּשְּׁרָה. וּכְלֵי שָׁרֵת נַמִּי הוֹאִיל וְאִית לְהוּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וּתְמֵהַנִי, דְּהָא אָמְרִינַן דְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן לָאו קְדֻשַּׁת הַגּוּף הֵן. וְהָרַמְבַּ"ם לֹא פֵּרֵשׁ כְּלוּם בָּזֶה, וְנִיחָא דַּהֲוֵי כְּמַשְׁמָעָהּ שֶׁכָּל שֶׁאֵין בְּהֵמָה אֵין בּוֹ פִּדְיוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: