עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ב
ו וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְעַל כָּרְחֵנוּ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁגִּרְסָא אַחֶרֶת הָיְתָה לָהֶם בַּגְּמָרָא. דַּאֲנַן גָּרְסִינַן הָכִי, הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמַרְתְּ לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ, אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה, [דְּאִי מִקַּדְּשָׁה מִגַּנְיָה מִלְּתָא אִי אַפִּיק לְהוּ אַבְּרָאֵי. וְלֹא כְּפֵרוּשׁ הַקֻּנְטְרֵס מִטַּעַם פְּסוּל יוֹצֵא, דְּמִשּׁוּם קִדּוּשׁ כְּלִי לֹא מִיפְּסַל בְּיוֹצֵא. תּוֹסָפוֹת], וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ נִתְקַדְּשָׁה. אָמַר רָבָא כוּ' מַאי קֻשְׁיָא, דִּלְמָא עִשָּׂרוֹן לֹא מְקַדֵּשׁ, תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ. אֶלָּא הָא קַשְׁיָא, וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, אַלְמָא תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ, וְאֵין דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, אִפַּסְלוּ בְּלִינָה. אָמַר רָבָא כוּ' הָא קַמָּן דְּהַךְ מִלְּתָא דְּלִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים אִתְבָּרַר טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּמִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁגִּרְסָתָם לֹא הָיְתָה כָּךְ. וּלְהָכִי נַמִּי פָּסַק כְּתַנָּא קַמָּא דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ט' דְּמִדּוֹת יָבֵשׁ נִתְקַדְּשׁוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: