עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה א
א שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, בַּמִּשְׁנָה וּבַמִּקְרָא קָרוּי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְשָׁמְעִינַן דִּבְמִשְׁנָתֵנוּ לֹא גָּרְסִינַן גַּבֵּי לֶחֶם הַפָּנִים אֶחָד שְׁנַיִם בִּלְשׁוֹן זָכָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב אַדְּעָלְמָא קָאֵי. דְּהָא בְּפַעַם אַחַת אֵין נֶאֱפוֹת אֶלָּא שְׁתַּיִם בִּלְבַד:
ג וּבִטְפוּס כוּ'. דְּתָנוּ רַבָּנָן, וְשַׂמְתָּ אוֹתָם, בִּדְפוּס. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְאִם תֹּאמַר וְהָא אַפִּיקְתֵּיהּ לוֹמַר שֶׁאֲפִיָּתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִם כֵּן לִכְתֹּב וְנָתַתָּ אוֹתָם, אֲבָל וְשַׂמְתָּ מַשְׁמַע שִׂימָה בִּדְפוּס:
ד וְהָיוּ מַסִּיקִין אוֹתוֹ עִם הַתַּנּוּר וְאוֹפֶה אֶת הַלֶּחֶם. רַשִׁ"י:
ה בִּטְפוּס. הֵן הַקְּעָרוֹת שֶׁל שֻׁלְחָן, כִּדְאָמַר קְעָרֹתָיו אֵלּוּ טְפוּסִין. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ, שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ בִּקְעָרוֹת לְאַחַר אֲפִיָּה. תּוֹסָפוֹת. וּבַגְּמָרָא, וְלִהֲדְרָא לִדְפוּס קַמָּא, כֵּיוָן דְּאָפֵי לַהּ נַפְּחָא. וּמִזֶּה הוֹכִיחוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהַלֶּחֶם חוּץ לַדְּפוּס, דְּאִם לֹא כֵן הֵיכָא מִנַּפְּחָא כוּ'. וּלְפֵרוּשׁ הָרַ"ב צָרִיךְ לוֹמַר דְּמִתְּחִלָּה נַעֲשָׂה בְּתוֹךְ הַדְּפוּס, וְהַדְּפוּס שֶׁבַּתַּנּוּר הָיָה צַר וְנִכְנַס בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם מִבַּחוּץ וְנִדְבָּק בַּתַּנּוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: