עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ד
יב וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְקָשֶׁה, דִּבְמַסֶּכֶת פֵּאָה מַשְׁמַע דְּחַיָּבִין בְּפֵאָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין לְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד לֹא מִחַיַּב בְּפֵאָה כִּדְאִיתָא שָׁם. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, זַיִת שֶׁגִּרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבֵרְרוּ אַחַת אַחַת וְכָתְשׁוּ כוּ'. זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן כֻּלָּן בְּעִרְבּוּבְיָא וְהֶעֱלָן לַגַּג וְחָזַר וּבֵרֵר גַּרְגֵּר גַּרְגֵּר וְכוֹתְשָׁן כוּ'. זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן וְטוֹעֲנָן בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקוּ וְהֶעֱלָן וְנִגְּבָן וְאַחַר כָּךְ כָּתַשׁ כוּ':
יג כְּלוֹמַר מְלַקֵּט זֵיתִים שֶׁבְּאֶמְצַע הָאִילָן שֶׁאֵינָן בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, כְּלוֹמַר אוֹתָן שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ וְנוֹטְלָן, שֶׁאוֹתָן אֵין מִתְבַּשְּׁלִין בִּמְהֵרָה כְּמוֹ אוֹתָן שֶׁבְּרֹאשׁ הַזַּיִת. וְהַאי דְּאָמַר בְּרֹאשׁ הַגַּג, לְסִימָנָא קָאָמַר. רַשִׁ"י:
יד וְהֵם עֲצָמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מֹחַ, דִּמָּה אוֹתָן לְמַעֲטָן, לְפִי שֶׁהֵם רְחָבִים וּגְדוֹלִים בַּחֲלָלָם. וּמֵהַשֵּׁם הַזֶּה נִגְזַר הַפֹּעַל וְאוֹמֵר עוֹטְנוֹ. הָרַמְבַּ"ם: