עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
יח לְהָקִישׁ כוּ'. תֵּימַהּ, תֵּינַח זְבָחִים, עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת וְלַחְמֵי תּוֹדָה מְנָלָן. וּלְמַאן דְּיָלֵיף בַּגְּמָרָא מֵחַטָּאת נִיחָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט וּפֶסַח מִצְרַיִם וּפֶסַח דּוֹרוֹת בִּכְלָלָא נִינְהוּ, דְּשֵׁם פֶּסַח אֶחָד הוּא, וּלְהָכִי לֹא הֲוָה דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ דְּאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ לְפִיכָךְ כוּ'. מִשְׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הִיא, אִי לֹא מִשּׁוּם סֵיפָא דְּקָתָנֵי וְהַנְּסָכִים בְּכָל מָקוֹם. רַשִׁ"י. וְלִי נִרְאֶה דְּבָא לְאַשְׁמְעִינַן אַף עַל גַּב דְּאֵלּוּ לֹא דָּמוּ לַפֶּסַח שֶׁהִיא חוֹבָה וּמִצְוָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֵלּוּ שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵעַצְמוֹ, רַק כֵּיוָן שֶׁכְּבָר קִבֵּל עָלָיו נַעֲשֵׂית חוֹב גָּמוּר. וְלָכֵן דִּיֵּק לְפִיכָךְ כוּ' הוֹאִיל וְהֵם כוּ', אִם כֵּן שַׁפִּיר נִלְמָד מִפֶּסַח. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
כא מְמַעֲטִים לַהּ מִדִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ וְשָׂמַחְתָּ, אֲכִילָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׂמְחָה. סִפְרִי: