עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ג
ז שֶׁאֵין כָּל מַעֲשֶׂיהָ בִּכְלִי, שֶׁהֲרֵי נֶאֱפֵית בַּתַּנּוּר. רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּקָסָבַר אֵין הַתַּנּוּר מְקַדֵּשׁ:
ח יָלֵיף לַהּ בַּבְּרַיְתָא, דְּגַבֵּי יְצִיקָה כְּתִיבָא תְּרֵי מִעוּטֵי, עָלֶיהָ וְהִיא, וְאֵין דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵי מִעוּטִים אֶלָּא מִנְחַת מַאֲפֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינִים כוּ'. וּמַשְׁמַע דְּמִנְחַת עֹמֶר נַמִּי נִתְרַבָּה לִיצִיקָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן שֶׁמֶן, דִּבְלוּלָה בַּשֶּׁמֶן כְּתִיב:
י וְאַף עַל גַּב דִּבְמַתְנִיתִין תָּנֵי יְצִיקָה בְּרֵישָׁא, אֲפִלּוּ הָכִי אֵינָהּ אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה. וְהָכִי מַשְׁמַע מַתְנִיתִין, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה יְצִיקָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַבְּלִילָה נַעֲשָׂה כְּבָר, וְקֹדֶם בְּלִילָה תְּהֵא נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּכְּלִי קֹדֶם לַעֲשִׂיָּתָהּ. רַשִׁ"י. וְרַבֵּנוּ גּוּר אַרְיֵה כָּתַב דִּלְפִי שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶן בַּכְּלִי וְלֹא בְּגוּף הַמִּנְחָה, לְכָךְ שְׁנָאָהּ בָּאַחֲרוֹנָה:
יא הָרַמְבַּ"ם. וּמִשּׁוּם רְקִיקִים הוּא שֶׁפֵּרְשׁוּ כֵּן, דְּלֵיתְנְהוּ בִּשְׁאָר הַמְּנָחוֹת. אֲבָל הוּא הַדִּין בְּכָל חַלּוֹת דִּמְנָחוֹת, דְּשָׁיְכָא פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּנָן. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י, חַלּוֹת שֶׁל מִנְחַת מַאֲפֶה וְשֶׁל מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת בּוֹלְלָן בַּשֶּׁמֶן לְאַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ חַלּוֹת לְאַחַר אֲפִיָּה. וְכָתַב עוֹד, מִנְחַת הַסֹּלֶת לֹא הָיָה בָּהּ חַלּוֹת, דִּבְעוֹדָהּ סֹלֶת נִקְמֶצֶת:
יב הַחַלּוֹת כוּ'. הַחַלּוֹת שֶׁבְּמִנְחַת מַאֲפֶה טְעוּנוֹת בְּלִילָה, לְרַבָּנָן סֹלֶת וּלְרַבִּי חַלּוֹת. רַשִׁ"י:
יג כִי. לְשׁוֹן רַשִׁ"י, שֶׁבִּלְשׁוֹנֵנוּ קוֹרִין לְכַ"ף שֶׁלָּהֶן כִי:
יד רַשִׁ"י. וּבְפֵרוּשׁ חֻמָּשׁ צִיֵּר גִּימֶ"ל. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כְּמִין נוּ"ן אוֹ כְּמִין כָ"ף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: