עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
ב נְסָכִים כוּ'. גְּמָרָא, וְתוּ לֵיכָּא, וְהָאִיכָּא עוֹלָה, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. וְהָא אִיכָּא עוֹלַת הָעוֹף, אִיכָּא מוּרְאָה וְנוֹצָה. וְהָאִיכָּא נְסָכִים, לַשִּׁיתִין אָזְלֵי:
ג דִּבְרֵי תֵּימַהּ. דִּכְלוּם כֹּחַ מִזְבֵּחַ יָפֶה אֶלָּא בָּאֵשׁ, דְּכָל הָנָךְ דִתְנִינַן כֻּלָּם כָּלִיל לָאִשִּׁים. וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁהֵבֵאתִי בְּסָמוּךְ. וּבַגְּמָרָא אִיתָא, לַאֲפוֹקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר לָאִשִּׁים, קָא מַשְׁמַע לָן דַּוְקָא אֵלּוּ לַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל יַיִן לַשִּׁיתִין. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד כְּלוֹמַר עַד הַתְּהוֹם. וּבַגְּמָרָא, שִׁיתִין מְחוֹלָלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם:
ה שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כוּ'. וְתוּ לֵיכָּא, וְהָאִיכָּא חַטַּאת הָעוֹף, אִיכָּא דָּמָהּ. וְהָאִיכָּא לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע, אִיכָּא מַתְּנוֹתָיו. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא כְּבָשִׂים בַּהֲדֵי שְׁתֵּי לֶחֶם, וּבְזִיכֵי לְבוֹנָה בַּהֲדֵי לֶחֶם הַפָּנִים, מִגּוּפוֹ מִיהָא לֵיכָּא לַמִּזְבֵּחַ:
ו וּסְתָמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא מִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ד':