עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א וְאִם תֹּאמַר הֵיכִי מָצֵית אֲמַרִית הָכִי, הָא בְּהֶדְיָא אָמְרִינַן בְּסֵיפָא דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאֵין מַתִּיר מְפַגֵּל מַתִּיר דְּהָא אָמַר שֶׁהַזֶּבַח דָּמוֹ כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דַּהֲוָה אֲמֵינָא דִּלְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנָן קָאָמַר לֵיהּ הָכִי:
ב לְרַבִּי מֵאִיר דְּסוֹף פִּרְקִין. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ רְבוּתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּחוֹלֵק אַרַבָּנָן, קוּשְׁטָא דְּמִלְּתָא קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ: