עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב
משנה א
א וְאִם תֹּאמַר הֵיכִי מָצֵית אֲמַרִית הָכִי, הָא בְּהֶדְיָא אָמְרִינַן בְּסֵיפָא דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאֵין מַתִּיר מְפַגֵּל מַתִּיר דְּהָא אָמַר שֶׁהַזֶּבַח דָּמוֹ כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דַּהֲוָה אֲמֵינָא דִּלְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנָן קָאָמַר לֵיהּ הָכִי:
ב לְרַבִּי מֵאִיר דְּסוֹף פִּרְקִין. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ רְבוּתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּחוֹלֵק אַרַבָּנָן, קוּשְׁטָא דְּמִלְּתָא קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ:
משנה ב
ג בְּזִיכִין. תַּרְגּוּם כַּפּוֹתָיו, בְּזִיכוֹהִי. הָרַמְבַּ"ם:
ד דִּכְתִיב וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ. וּמִדְּקַרְיֵהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים אִיכָּא לְמֵילַף דִּזְמַן אֲכִילָתוֹ נַמִּי כַּאֲכִילַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁהִיא לְיוֹם וְלַיְלָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה אוֹתָהּ כוּ'. דְּאַף עַל גַּב שֶׁהַכָּתוּב עֲשָׂאָן גּוּף אֶחָד דִּכְתִיב לֶחֶם תְּנוּפָה, הַיְנוּ לְעַכּוֹבֵי דִּמְעַכְּבֵי אַהֲדָדֵי, מָצִינוּ נַמִּי שֶׁעֲשָׂאָן שְׁנֵי גּוּפִים, דִּכְתִיב שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים [גְּמָרָא], וְסִדְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים יָלְפִינַן מִשְּׁתֵּי לֶחֶם כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
משנה ג
ו דִּשְׁחִיטַת תּוֹדָה מְקַדֶּשֶׁת לַלֶּחֶם, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק הַתּוֹדָה. וְכֵן שְׁחִיטַת כְּבָשִׂים מְקַדְּשִׁים לַלֶּחֶם. רַשִׁ"י:
ז לֶאֱכֹל כוּ'. אוֹ יִזְרֹק דָּמָהּ אוֹ יַקְטִיר אֵמוּרֶיהָ לְמָחָר. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ד
ח רַשִׁ"י. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה דִּקְדְּקוּ לְפָרֵשׁ עַל הַיַּיִן וְלֹא כָּלְלוּ גַּם כֵּן הַסֹּלֶת, דְּהָא פְּלוּגְתַּיְהוּ דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן אַף בַּסֹּלֶת:
משנה ה
ט וּמוֹדִים כוּ'. הָא לָמָּה לִי לְמִתְנֵי כְּלָל, פְּשִׁיטָא, מִי אִיכָּא מַתִּיר אַחֲרִינָא. אֶלָּא דִּבְרֵישָׁא לֹא מַכְשְׁרֵי אֶלָּא פָּסוּל, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּגָזְרוּ בַּקֹּמֶץ אַטּוּ קֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא דְּדָמֵי לֵיהּ. וְטַעֲמָא דִּלְבוֹנָה, מִשּׁוּם דְּגָזְרֵי אַטּוּ לְבוֹנָה הַבָּאָה בַּבְּזִיכִין. וְכֶבֶשׂ, אַטּוּ כֶּבֶשׂ חֲבֵרוֹ. וּבָזָךְ, אַטּוּ בָּזָךְ חֲבֵרוֹ. גְּמָרָא: