עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ו
ד דְּדַוְקָא בִצְנוֹן שֶׁחָשַׁב לַהֲדִיחוֹ הֻכְשַׁר כְּשֶׁהֶעֱלַתּוּ, אֲבָל הָנֵי לֹא. הָרַ"שׁ:
ה הֶעֱלָם כוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נְטָלָם מִתּוֹךְ הַקֻּפָּה שֶׁדֶּרֶךְ לִטְּלָם קְצָתָם קְצָתָם אֲבָל הֶעֱלָה כֻלָּם כְּאֶחָד דְּהַיְנוּ שֶׁהֶעֱלָם עִם הַקֻּפָּה:
ו טְמֵאִים. וְתֵימַהּ, מַאי שְׁנָא מִשַּׂק מָלֵא פֵרוֹת דְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ד' דְּלֹא הֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם הַנּוֹטְפִים מִן הַשַּׂק. וְשֶׁמָּא הָכָא נִיחָא לֵיהּ טְפֵי בַּהֲדָחָה דְקֻפָּה. הָרַ"שׁ: