עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה י
לח אוֹתוֹ בֵית דִּין. שֶׁנִּתְחַיֵּב בּוֹ. אֵין סוֹתְרִין לַחֲזֹר וְלִשָּׂא וְלִתֵּן אוּלַי יִזְכֶּה. רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא, הָא לִפְנֵי בֵית דִּין אַחֵר סוֹתְרִין, הָא תָנֵי סֵיפָא כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ מְעִידִין כוּ'. אָמַר אַבַּיֵי לֹא קָשְׁיָא כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּאן בְּחוּץ לָאָרֶץ. דְּתַנְיָא כוּ' מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ מִפְּנֵי זְכוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אוּלַי תּוֹעִיל לִמְצֹא לוֹ פֶּתַח שֶׁל זְכוּת:
לט וּפְלוֹנִי כוּ'. דְּדִלְמָא יֵשׁ לַהֲזִימָם אוֹ לְהַכְחִישָׁם:
מ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
מא וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ הַסַּנְהֶדְרִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית כְּלוֹמַר בַּמִּקְדָּשׁ מַמָּשׁ. הָרַמְבַּ"ם. וְיָלְפִינַן לֵיהּ בְּפֶרֶק קַמָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה דַּף ח', שֶׁנֶּאֱמַר, וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם. וְאַף עַל גַּב דִּבְזָקֵן מַמְרֵא כְתִיב, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְזָקֵן מַמְרֵא דְהָא כְבָר כְּתִיב וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכָל דִּינֵי נְפָשׁוֹת לוֹמַר שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם. נִרְאֶה לִי. וְעַיֵּן שָׁם בְּרַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת:
מב לְשִׁבְעִים כוּ'. בַּגְּמָרָא אִבַּעְיָא לְהוּ אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה נִקְרֵאת חוֹבְלָנִית, אוֹ אוֹרְחָא הוּא, תֵּיקוּ:
מג שֶׁיֹּאמְרוּ בְּדַקְנוּהוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ מִכָּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת. רַשִׁ"י:
מד לָאו דְּחָיְשִׁינַן לְהָכִי, דְּהָא אָזְלִינַן בָּתַר רֻבָּא. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, רֹב פְּעָמִים לֹא הָיָה נֶהֱרָג, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא מַרְבֶּה בִּבְדִיקוֹת אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ. תּוֹסָפוֹת:
מה וְאֵין עֵדִים מִסְתַּכְּלִין בְּכָךְ. רַשִׁ"י. וְרַבָּנָן סַגִּי לְהוּ מִשֶּׁיֵּרָאוּ מְנָאֲפִים שֶׁיִּנְהֲגוּ עִנְיַן נִאוּף שֶׁשּׁוֹכְבִין בְּקֵרוּב בָּשָׂר וְנוֹהֲגִין בְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁ. וַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִלּוּל שַׁבָּת לֹא שְׁכִיחֵי כָל כָּךְ כְּמוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת. תּוֹסָפוֹת. וּרְאָיָה מִפֶּרֶק ח' דְּסוֹטָה מִשְׁנָה ט', מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים, מִשֶּׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מו מַרְבִּין. קָפֵיד טְפֵי עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים מֵעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת לְפִי שֶׁהוּא רָע לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת. וַהֲרֵי חֻמְרָא יְתֵרָא נוֹדַעַת לִרְצִיחָה, שֶׁהֵמִית שֶׁלֹּא בְעֵדִים: