עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ט
לג וּלְשׁוֹן מִקְצָתָן לֹא דָיֵיק הָכִי. וּלְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין כוּ' מִצְטָרְפִין אַף אוֹתָם שֶׁאֵין רוֹאִין:
לד וְאִם לָאו. מַיְרֵי כְּשֶׁאֵין רוֹאִין הַמַּתְרֶה וְאֵין הַמַּתְרֶה רוֹאֶה אוֹתָם, אֶלָּא שָׁמְעוּ הַמַּתְרֶה שֶׁמַּתְרֶה כֵן. וּבְכָךְ סַגִּי, דְּהָא קָיְמִינַן לְרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי דִבְסָמוּךְ וְלֹא בָעֵי פִּי שְׁנֵי עֵדָיו מַתְרִין בּוֹ כְּמוֹ רַבִּי יוֹסֵי. תּוֹסָפוֹת. וּכְלוֹמַר דְּאִי הַמַּתְרֶה רוֹאֶה אוֹתָן אוֹ הֵן רוֹאִין אוֹתוֹ מִצְטָרְפִין. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה פְּטוּרָה. אִם הוּזַמָּה אַחַר שֶׁנֶּהֱרַג הָרוֹצֵחַ. דְּכֵיוָן שֶׁנֶּהֱרַג הַהוֹרֵג עַל פִּיהֶן שׁוּב אֵין נֶהֱרָגִין, דְּקַיְמָא לָן לֹא הָרְגוּ נֶהֱרָגִין, הָרְגוּ אֵין נֶהֱרָגִין. דִּכְתִיב כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת, וְלֹא כַאֲשֶׁר עָשָׂה. וּלְעִנְיַן מָמוֹן, אֲפִלּוּ כַאֲשֶׁר עָשָׂה נַמִּי מְחֻיָּבִים לְשַׁלּוּמֵי (עַיֵּן בָּבָא בַּתְרָא פ"ג מ"ד). וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דַּאֲפִלּוּ לְעִנְיַן מַלְקוֹת נַמִּי אֲפִלּוּ לָקָה זֶה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו לוֹקִין אֵלּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לו שֶׁנֶּאֱמַר כוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁיְּהֵא הַדָּבָר כֻּלּוֹ שֶׁהוּא הָעֵדוּת וְהַהַתְרָאָה קָם עַל פִּי שְׁנַיִם הָעֵדִים. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
לז שֶׁלֹּא כוּ'. שֶׁמָּא יַחֲלִיף הַמְתֻרְגְּמָן בִּלְשׁוֹן הָעֵדוּת. וְעוֹד כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ הֵם מִפִּי הָעֵדִים יִתָּכֵן לָהֶם לַחְקֹר אוֹתָם יוֹתֵר. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְנִרְאֶה בְעֵינַי דְּאַף עַל גַּב דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא דְדָרֵישׁ טַעֲמָא דִקְרָא, בְּכָאן אָנוּ צְרִיכִין לְכָךְ, דְּאִי לָאו הָכִי מְנָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי לְהוֹצִיא שְׁתֵּי דְרָשׁוֹת מִן הַכָּתוּב, אֶלָּא דְּעִקָּרוֹ לְהַתְרָאָה אֲתָא, וְהַדָּבָר אַחֵר מִסְּבָרָא הוּא אֶלָּא דְּאַסְמְכֵיהּ אַקְּרָא: