עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ח
כט בְּטֵלָה. נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה מִכְּלָל אָמְרָם זַ"ל הֲרֵי זֶה בָא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד. שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ בִשְׁנַיִם שֶׁעֵדוּתָן בְּטֵלָה:
ל שֶׁהִתְרוּ כוּ'. דִּבְרֵי רַבִּי הֵן. וְרַבִּי יוֹסֵי פָלֵיג וּסְבִירָא לֵיהּ אֲפִלּוּ בִזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָהֶן. גְּמָרָא. וְהִקְשׁוּ בַתּוֹסָפוֹת, אִם כֵּן הֵיאַךְ מָצִינוּ יָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ כְּשֶׁנּוֹתְנִין גֵּט שֶׁיֵּשׁ בַּמַּעֲמָד קְרוֹבִים. וְהָיָה לָנוּ לוֹמַר דְּעֵדוּת הַכְּשֵׁרִים בָּטֵל וְהַאי דּוּמְיָא דְדִינֵי נְפָשׁוֹת דְּשָׁרִינַן אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין. וְגַם לְרַבִּי קָשֶׁה שֶׁפְּעָמִים יִתְכַּוֵּן אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים לְהָעִיד כוּ'. וְהַסְּמַ"ע סִימָן ל"ו מְתָרֵץ, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל הַמְגָרֵשׁ לְהַזְמִין עֵדִים כְּשֵׁרִים וְאָז לֹא יִפְסֹל הַפּוֹסֵל בְּכַוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַטּוּר, דְּכֵיוָן שֶׁהִזְמִין עֵדָיו וְהוֹצִיא אֶת הָאֲחֵרִים מִכְּלָל הָעֵדוּת, לָאו כֹּל כְּמִנַּיְהוּ לְבַטֵּל הָעֵדוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לא שֶׁרָאוּ. עִם שְׁלִישִׁי מִן הַשּׁוּק, בְּאֶחָד כוּ'. רַשִׁ"י:
לב וְאֶחָד כוּ'. תֵּימַהּ, אַמַּאי הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶחָד מַתְרֶה שֶׁאֵין מִן הָעֵדִים כוּ'. וְנִרְאֶה לְמוֹרִי שֶׁיִּחְיֶה, דְּנָקַט לַאֲפוֹקֵי מִדִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי דְבַסֵּיפָא כוּ'. תּוֹסָפוֹת: