עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ו
יז עֶזְרַת כוּ'. נָקוּד הָעַיִ"ן בְּסֶגוֹ"ל. דְּשֵׁם דָּבָר הוּא, לְשׁוֹן עֲזָרָה. דִּבְפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ, עֲזָרָה, שֶׁמִּשָּׁם עֶזְרָה בָּאָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ [תְּהִלִּים כ]:
יח מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. פֵּרוּשׁ, מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. וְכָל מִדָּה יְתֵרָה קָרוּי אֹרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י בִּמְלָכִים וּבִיחֶזְקֵאל. וּמַה שֶּׁקְּדֻשַּׁת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל יְתֵרָה מֵעֶזְרַת נָשִׁים וְכֵן שֶׁל כֹּהֲנִים יְתֵרָה מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, תְּנַן בְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק קַמָּא דְּכֵלִים:
יט פִּסְפָּסִין. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא כְּשִׁעוּר פַּס יָד, לְכָךְ נִקְרְאוּ פִּסְפָּסִין, כְּאוֹתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים פֶּרֶק י"א מִשְׁנָה ז':
כ עַיֵּן לְעֵיל פֶּרֶק א' מִשְׁנָה ו':
כא לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. הָרר"שׁ:
כב הָעֶלְיוֹן. וְעֶלְיוֹן הוּא לָהָר, כִּי הָיָה הָהָר מְשֻׁפָּע וְיוֹרֵד. רַאֲבִיָ"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג הַנָּשִׁים. נִרְאֶה שֶׁבַּשַּׁעַר הַזֶּה הָיוּ הַנָּשִׁים יוֹצְאוֹת מִן הָעֲזָרָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ יוֹצְאוֹת בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁאֲחוֹרֵיהֶן אֶל הַהֵיכָל, שֶׁבְּצַד דָּרוֹם לֹא הָיָה שַׁעַר בְּעֶזְרַת נָשִׁים, וְהָיוּ מַקִּיפוֹת דֶּרֶךְ שְׂמֹאל וְיוֹצְאוֹת בְּזֶה הַשַּׁעַר. רַאֲבִיָ"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד הַשִּׁיר. דֶּרֶךְ שָׁם הָיוּ מְבִיאִין מִן הַמְּחִלָּה כְּלֵי שִׁיר. שָׁם:
כה וּשְׁנַיִם. וְהָאֶחָד מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי דָּרוֹם וְהַשֵּׁנִי כְּלַפֵּי צָפוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּנֶגֶד קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְנוּ אֲחוֹרֵיהֶן בַּיְצִיאָה לַקֹּדֶשׁ. רַאֲבִיָ"ה: