עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
י מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. פֵּרוּשׁ, אַמָּה. וְסָמַךְ לֵיהּ אַמִּדַּת הַר הַבַּיִת דְּרֵישׁ פִּרְקִין:
יא מִקְצוֹעוֹתֶיהָ. פֵּרוּשׁ, בְּמִקְצְעוֹתֶיהָ שֶׁמִּבִּפְנִים:
יב אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים. וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם מְרֻבָּעוֹת הָיוּ. אֲבָל שֶׁל יְחֶזְקֵאל הָיוּ אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב. הָרַ"שׁ:
יג וְלֹא כוּ'. כְּדֵי לְבַשֵּׁל בְּתוֹכוֹ אֶת זִבְחֵי הָעָם שְׁלָמִים תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר. הָרַ"שׁ. וְכֵן כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל [מו] אֵלֶּה בֵּית הַמְּבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת זֶבַח הָעָם:
יד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מְסַקְּלִין, עַל הֲרָמַת הָאֲבָנִים שֶׁהֻשְׁלְכוּ בַּדֶּרֶךְ. הָרַמְבַּ"ם:
טו וְהוֹאִיל וְמִבָּעֶרֶב טָבַל, רַשַּׁאי לִכָּנֵס בְּעֶזְרַת נָשִׁים, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּכֵלִים שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם. אֲבָל אוֹתָהּ טְבִילָה שֶׁטָּעוּן כָּל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ג' דְּיוֹמָא, הַהִיא בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמַּעֲקֶה הָיָה לָהּ סָבִיב, שֶׁהֲרֵי גְּבוֹהָה הָיְתָה שֵׁשׁ אַמּוֹת מֵהַר הַבַּיִת. וּלְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּפֶרֶק ה' דְּסֻכָּה, נִיחָא טְפֵי: