עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
ט וּמַסֶּכֶת זוֹ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁאָמַר בְּפֶרֶק זֶה שֶׁעֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה גְּבוֹהָה עַל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. דְּאִי אָמַרְתְּ רַבָּנָן, הָא אִיכָּא פַּלְגָא דְּאַמְּתָא דְּמִתְחֲזֵי לֵיהּ פִּתְחָא בְּגַוֵּיהּ. גְּמָרָא. צֵא וַחֲשֹׁב, מֵחֵיל לְעֶזְרַת נָשִׁים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וּמִמֶּנָּה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנָּה לְעֶזְרַת כֹּהֲנִים בַּדּוּכָן שֶׁגָּבְהָן אַמָּה, וּבַדּוּכָן ג' מַעֲלוֹת, וּמִסּוֹף עֶזְרַת כֹּהֲנִים לָאוּלָם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְכָל מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה כוּ'. וְאָמְרוּ שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֶשְׂרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַנִּרְאֶה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי אַמּוֹת כוּ'. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: