עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ד סוֹרֵג כוּ'. כָּתַב רַאֲבִיָ"ה, נִרְאֶה לִי שֶׁהַסּוֹרֵג מַקִּיף מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַר הַבַּיִת. וְכֵן הַחֵיל כוּ'. וּלְפִי זֶה הַסּוֹרֵג הָיָה כָּל סְבִיב הֶקֵּפוֹ וְלֹא הָיָה פָּתוּחַ וּפָרוּץ אֶלָּא לְצַד מִזְרָח עַד שֶׁפְּרָצוּם כוּ' וְחָזְרוּ וּגְדָרוּם כוּ'. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה לִי דְּזֶה הַבִּנְיָן שֶׁל הַסּוֹרֵג שֶׁהוּא כְּדֵי לָתֵת מָקוֹם וְהֶבְדֵּל בֵּין הַנָּכְרִים הַנִּכְנָסִים לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית ה' וּבֵין יִשְׂרָאֵל, כְּאוֹתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּכֵלִים מִשְׁנָה ח' הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין נָכְרִים וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִים לְשָׁם. וּלְטַעַם זֶה פְּרָצוּם כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וְאָרְכָּהּ בְּכָל רֹחַב הָהָר לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם. רַשִׁ"י. וּלְשׁוֹן שִׁלְּחָה מִלְּשׁוֹן וְשִׁלַּח זֶה הָרֶגֶל:
ו מוֹטוֹת וְכוּ'. בְּאַחַת חָקוּק חֲצִי הַפֶּתַח מַשְׁקוֹף הָעֶלְיוֹן וַחֲצִי מְזוּזָה מִכָּאן וַחֲצִי מִכָּאן, וּבְאַחַת חָקוּק מִפְתָּן הַתַּחְתּוֹן וַחֲצִי מְזוּזָה מִכָּאן וַחֲצִי מִכָּאן כָּזֶה:
ז נִשְׁתַּנּוּ. לְפִי שֶׁכְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה לֹא הָיוּ עֲשִׁירִים וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת שֶׁל זָהָב:
ח שֵׂעָר צָהֹב (וַיִּקְרָא יג), אָמְרוּ בְּסִפְרָא, כְּתַבְנִית הַזָּהָב. הָרַמְבַּ"ם: