עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ג וְקָשְׁיָא לִי, דְּהָא בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק קַמָּא תְּנַן דְּלֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, וַהֲרֵי עַכְשָׁיו שִׁמּוּשׁוֹ יוֹתֵר מִשִּׁמּוּשׁ שַׁעֲרֵי הַדָּרוֹם, שֶׁבַּדָּרוֹם הָיְתָה הַכְּנִיסָה דֶּרֶךְ שְׁנֵי שְׁעָרִים, וְכָאן הַיְצִיאָה דֶּרֶךְ שַׁעַר אֶחָד. וְעוֹד קָשֶׁה, דְּהָא תְּנַן הָתָם דְּאַף שֶׁבַּדָּרוֹם מְשַׁמְּשִׁין יְצִיאָה. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, מִשֶּׁנִּכְנַס הַנִּכְנָס מִשַּׁעַר שׁוּשָׁן אֵינוֹ הוֹלֵךְ עַל שַׁעַר חֻלְדָּה אֶלָּא לְצַד שַׁעַר טָדִי כוּ', וּמֵעַתָּה אֵין כָּאן יְצִיאָה כְּלָל לְשַׁעַר טָדִי, אֶלָּא לְסִימָנָא בְּעָלְמָא נַקְטֵיהּ: