עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א רֻבּוֹ כוּ'. שֶׁכָּל רֹחַב הָעֲזָרָה הוּא מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ [אַמָּה] מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ה', וְנִמְצָא שֶׁהַנּוֹתָר מֵהַר הַבַּיִת בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת הַלָּלוּ הוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ אַמָּה. [וְכָל אֹרֶךְ הָעֲזָרָה מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה שְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע], שֶׁבָּעֲזָרָה הַפְּנִימִית אֲנַן קַיָּמִין וְאֵין עֶזְרַת נָשִׁים בִּכְלָל, שֶׁעֶזְרַת נָשִׁים בִּכְלַל הַר הַבַּיִת, נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַנּוֹתָר מֵהַר הַבַּיִת הוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה כוּ'. הִנֵּה רֻבּוֹ לַדָּרוֹם, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים. שֵׁנִי לוֹ לַמִּזְרָח, מָאתַיִם וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. לַצָּפוֹן, מֵאָה וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. לַמַּעֲרָב, מֵאָה:
ב רֹב כוּ'. שֶׁהוּא עַל לְשָׁכוֹת הַרְבֵּה וּבָתִּים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר לִמְשַׁמְּשֵׁי הַבַּיִת נוֹסָף עַל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּמִּשְׁנָה, כִּי אוֹתָן לֹא יַסְפִּיקוּ, וְהֵם שְׁלֹשִׁים [וְסִיַּעְתָּא מִיחֶזְקֵאל מ']. וְאוּלַי הָיוּ עוֹד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְהַמְּמֻנִּים שֶׁבְּפֶרֶק ה' דִּשְׁקָלִים. וְטַעְמָא שֶׁהָיָה רֻבּוֹ בַּדָּרוֹם, לְפִי שֶׁשָּׁם הָיָה כְּנִיסַת כָּל אָדָם מֵהָעִיר שֶׁהִיא בַּנֶּגֶב כַּכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל כוּ'. שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן מַקִּיף דֶּרֶךְ יָמִין: