עיקר תוספות יום טוב על משנה מגילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ח
לח בְּסַנְדָּל. שֶׁדֶּרֶךְ אֶפִּיקוֹרְסִים הָיָה לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, וּמִשּׁוּם הָכִי אַף יָחֵף לֹא יַעֲבֹר. אִי נַמִּי כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַקְפִּיד חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הִרְהוּרִים שֶׁל שְׁטוּת עָלוּ בְּלִבּוֹ וְנִזְרְקָה בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסִיּוּת. הָרַ"ן:
לט זוֹ לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ, פְּעָמִים שֶׁנּוֹפֵל עַל פָּנָיו בְּרַחוּם וְחַנּוּן וְיִרְצְצוּ אֶת מֹחוֹ. וְרַשִׁ"י כָּתַב סַכָּנָה שֶׁיִּכָּנֵס בַּפֶּתַח וְיַכֶּה רֹאשׁוֹ בָּאַסְקֻפָּה שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַתְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ:
מ מְנָחוֹת דַּף ל"ז:
מא בְּרַיְתָא שָׁם. וְהַמְכֻוָּן שֶׁמִּבֵּין עֵינֶיךָ, מְקוֹם הַתְחָלַת הַשֵּׂעָר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמֹּחַ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס הוּא מְקוֹם תְּפִלִּין. וּפֵרוּשׁ רוֹפֵס מִתְרַכֵּךְ. וְנִרְאָה לִי שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ [מִשְׁלֵי ו], שֶׁעִנְיָנוֹ הַהַכְנָעָה וְהָרְכִיכוּת בִּדְבָרִים רַכִּים:
מב פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן קְבוּצַת בָּשָׂר, כְּמוֹ [בָּבָא בַּתְרָא ה.] קִבּוֹרָא דַּאֲהִינִי. תּוֹסָפוֹת:
מג וְעַבְדֵי הָכִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְכֵיוָן שֶׁהֵם לְאוֹת סְבוּרִין הֵן שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּרָאוּ לַכֹּל, וְלֹא דָּרְשׁוּ וְהָיוּ לְךָ כוּ'. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא פֵּרֵשׁ אֶלָּא בֵּית יָד, דְּאִלּוּ בְּשֶׁל רֹאשׁ אַדְּרַבָּה כְּתִיב [דְּבָרִים כח] וְרָאוּ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, וְאָמְרוּ זוּ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. הָרַ"ן.:
מד וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"ן, קָרוֹב לְאֶפִּיקוֹרְס הוּא, אֲבָל אֶפִּיקוֹרֶס גָּמוּר לֹא הֲוֵי, דְּהָא לֹא עָקַר גְּזֵרָה שָׁוָה, דְּהָא מְנִיחָהּ בִּמְקוֹם הַקִּבֹּרֶת: