עיקר תוספות יום טוב על משנה מגילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ז
לד מוּמִין. כְּגוֹן שֶׁהֵן בּוֹהַקָנִיּוֹת אוֹ עֲקֻמּוֹת אוֹ עֲקוּשׁוֹת. גְּמָרָא. וּפֵרוּשׁ בּוֹהַקָנִיּוֹת מִלְּשׁוֹן בֹּהַק דִּקְרָא, וַעֲקֻמּוֹת פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כְּפוּפוֹת, וַעֲקוּשׁוֹת לְצִדְדֵיהֶן. רַשִׁ"י. וְהָרַ"ן פֵּרֵשׁ עֲקֻמּוֹת שֶׁנִּתְעַקְּמָה יָדוֹ אֲחוֹרַנִּית, וַעֲקוּשׁוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְלֹק אֶצְבְּעוֹתָיו:
לה שֶׁכֵּן תִּקֵּן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְטַעֲמָא בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה [דַּף מ], דִּלְמָא אַפְסִיק לֵיהּ רְצוּעָה וְאָזֵיל לֵיהּ לְמִקְשָׁר, וְיֹאמְרוּ דִּלְהָכִי אָזֵיל לֵיהּ שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה:
לו אִסָּטִיס. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁצּוֹבֵעַ הַיָּדַיִם. הָרַמְבַּ"ם:
לז מִסְתַּכְּלִין. נִרְאֶה לִי דְּקָאֵי אַכֻּלָּהּ מַתְנִיתִין, דְּהָא טַעֲמָא דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי מִשּׁוּם הָכִי הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב, וְלֹא פְּלִיגֵי אֶלָּא דְּתַנָּא קַמָּא אָמַר מוּמִין וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר צֶבַע: