עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ה
יד שׁוּם. בְּשִׁי"ן יְמָנִית. כְּמוֹ [תְּהִלִּים נ] וְשָׁם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים, דְּשָׁיֵם אוֹרְחֵיהּ סַגֵּי שָׁוֶה. עָרוּךְ:
טו שְׁתוּת. הָכָא בְּיַתְמֵי תַּקּוּן שֶׁיְּהֵא בָטֵל, אַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן דִּשְׁתוּת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. כֵּן כָּתַב מוהר"ר פַאלְק כֹּהֵן:
טז בָּטֵל. הַיְנוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ הַכְרָזָה. וְאֵילוּ הֵם, עֲבָדִים, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ וְיִבְרְחוּ, מִטַּלְטְלִים וּשְׁטָרוֹת, שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז קַיָּם. עַד פַּלְגָא. וְתַנְיָא נַמִּי הָכִי. גְּמָרָא:
יח אִגֶּרֶת. שְׁטָר. לְפִי שֶׁכָּל הַקּוֹנֶה נִיחָא לֵיהּ דְּלִקְרוֹיֵיהּ אִנְשֵׁי לְהַאי שְׁטָרָא, כִּי הֵיכִי דְּלֵידְעוּ כֻּלֵּי עַלְמָא שֶׁעַל יְדֵי הַבֵּית דִּין וּבְדִקְדּוּק הָיְתָה הַקְּנִיָּה כוּ', וּלְפִיכָךְ נֹחַ לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה הַשְּׁטָר יְהֵא גָלוּי לַכֹּל, לָכֵן קְרָאוּהָ אִגֶּרֶת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אִגֶּרֶת לְפָשְׁטָהּ וְלֹא לְסָתְמָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים גַּבֵּי הַמְּגִלָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט מָנֶה בְּמָאתַיִם וְכוּ'. דַּוְקָא מָאתַיִם בְּמָנֶה. אֲבָל בְּפָחוֹת מִמָּנֶה לֹא. הָרַמְבַּ"ן. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה כְדַעַת הַסּוֹבְרִים דְּהָא דִבְקַרְקָעוֹת אֵין לָהֶם אוֹנָאָה הַיְנוּ עַד מֶחֱצָה דַּוְקָא. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב פִּלְפּוּל נָאֶה: