עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ד
ח שָׁוֶה כוּ'. מַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים, אִיכָּא דְסָבְרֵי דְּאֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת כְּלָל, וּלְדִידְהוּ מַתְנִיתִין דְּהָכָא כִּפְשָׁטָהּ. וְאִיכָּא דְסָבְרֵי דְּאֵין אוֹנָאָה עַד פְּלַג אֲבָל בִּפְלַג אִיתָא אוֹנָאָה. וּמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי, דְּהָכָא שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם מַיְרֵי שֶׁהוּקַר וְעָמַד בְּמָאתַיִם וְהַלּוֹקֵחַ רוֹצֶה לְקַיֵּם הַמֶּקָּח, וְשָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה כְּשֶׁהוּזַל וְעוֹמֵד עַל מָנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט דְּהַמּוֹתָר מַתָּנָה הִיא, וְיֵשׁ לוֹמַר לַשָּׁלִיחַ נִתְּנָה, וְיֵשׁ לוֹמַר לַמְשַׁלֵּחַ. רַשִׁ"י:
י וְדִינָר. יֵשׁ מְפָרְשִׁים דִּינָר דַּוְקָא. וְלֹא נְהִירָא, כֵּיוָן דַּאֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה בָּטֵל, אֵין חִלּוּק בֵּין דִּינָר לְפָחוֹת. הָרֹא"שׁ:
יא מְסַיֵּם רַשִׁ"י, אוֹ הָאוֹנָאָה עַצְמָהּ תִּשְׁעָה קַבִּין. וְהוּא הַדִּין אִם נִשְׁאַר לַיְתוֹמִים שָׁם לְבַד הָאוֹנָאָה תִּשְׁעָה קַבִּין, דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לַיְתוֹמִים קַרְקַע שָׁם כְּשִׁעוּר שָׂדֶה, יֹאמְרוּ אֵין רְצוֹנֵנוּ לִמְכֹּר קַרְקַע הָרָאוּי לָנוּ. אֲבָל אִם אֵין הָאוֹנָאָה רָאוּי לְהִצְטָרֵף לִכְדֵי שָׂדֶה, לֹא הִפְסִידָתָן כְּלָל:
יב רַבִּי עֲקִיבָא. שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְבָבָא בַתְרָא דְּבֵית רֹבַע הוּא שִׁעוּר גִּנָּה. רַשִׁ"י:
יג אַרְבַּע מֵאוֹת. אִצְטָרִיךְ, דְּלֹא תֵימָא דַּוְקָא בְּרֵישָׁא דְּכִי מָכְרָה מָנֶה בְּמָאתַיִם דְּאִסְתַּלְּקָא מֵהַאי בֵיתָא לְגַמְרֵי, אֲבָל הָכָא נֵימָא דְּאִם טָעֲתָה בְּמָנֶה רִאשׁוֹן יְהֵא מִכְרָהּ בָּטֵל אַטּוּ מָנֶה אַחֲרוֹן, דְּלֹא נֵיתֵי לְמֵימַר מִכְרָהּ קַיָּם, קָמַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: