עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ה
י אַרְבַּע נָשִׁים. אַף עַל גַּב דִּפְלוּגְתָּא דְתַנָּא קַמָּא וּבֶן נַנָּס שַׁיְּכָא בִּשְׁתֵּי נָשִׁים, נָקַט טְפֵי, לְאַשְׁמְעִינַן דִּשְׁבוּעָה לְאֶחָד שְׁבוּעָה לְמֵאָה, וְכִי נִשְׁבְּעָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ צְרִיכָה לִשָּׁבַע לַשְּׁלִישִׁית, וְאִצְטָרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן בְּאַרְבַּע, דְּלֹא תֵימָא מִשּׁוּם דִּשְׁלִישִׁית אֵינָהּ נִשְׁבַּעַת עוֹד כֵּיוָן שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה, שֶׁמָּא כְּבָר נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ, וּלְכָךְ אָמְרוּ שֶׁהָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ נִשְׁבַּעַת עוֹד לַשְּׁלִישִׁית, אֲבָל אִם הָיְתָה נִשְׁבַּעַת אוֹתָהּ שְׁלִישִׁית, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ רְבִיעִית, דְּהַשְׁתָּא יָדְעִינַן דְּלֹא נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ, הֲוָה אֲמִינָא דְּנַחְמִיר טְפֵי וְתִשָּׁבַע גַּם לַשְּׁלִישִׁית אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּעָה לַשְּׁנִיָּה, לְהָכִי תְּנִינַן אַרְבַּע נָשִׁים. תּוֹסָפוֹת:
יא וְצָרִיךְ עִיּוּן, דְּמִידֵי הוּא טַעֲמָא דְנִשְׁבַּעַת בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא אֶלָּא לְפִי שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל נְכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים דְּלֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ בְּלֹא טָעֲנָה תְּהֵא נִשְׁבַּעַת, דַּאֲנַן טָעֲנִינַן שֶׁתִּשָּׁבַע. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן בִּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:
יב פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ גָדוֹל. דְּהָא דִתְנַן בְּמִשְׁנָה ז' פֶּרֶק דִּלְעֵיל, מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, הַיְנוּ אַף גְּדוֹלִים:
יג וְקָשֶׁה לְרַבִּי, דְּמִסְּתָמָא כְּשֶׁמַּשְׁבִּיעִין הָרְבִיעִית מַשְׁמַע שֶׁעֲדַיִן לֹא גָבְתָה כוּ', וְהוֹאִיל וְכֵן, הַקּוֹדֶמֶת לָהּ לָמָּה אֵינָהּ לוֹקַחַת אוֹתָהּ שָׂדֶה דִּבְבֵרוּר שֶׁלּוֹ כוּ'. וְנִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ רַ"ח, דַּאֲפִלּוּ לֹא נִמְצֵאת פְּלִיגֵי, דְּקָאָמַר בֶּן נַנָּס שֶׁנִּשְׁבַּעַת הָרְבִיעִית מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַחַת מֵהֶן שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְלֹא יוּכְלוּ אַחַר כָּךְ לַחֲזֹר עָלֶיהָ, דְּמַה שֶּׁגָּבְתָה גָּבְתָה:
יד בְּיוֹם אֶחָד. כְּלוֹמַר, יוֹצְאוֹת לְפָנֵינוּ וּמְלַמְּדוֹת שֶׁכֻּלָּן נִכְתְּבוּ בְּיוֹם אֶחָד. רַשִׁ"י:
טו מָנֶה. שֶׁהִיא הַכְּתֻבָּה הַפְּחוּתָה בְּתוֹרָתֵנוּ. הָרַמְבַּ"ם: