אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק י

פרק ט

משנה א

א וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שָׁם מוֹתַר דִּינָר דִּתְנַן לְקַמָּן, דְּמִידֵי הוּא טַעֲמָא לְהִתְקַיֵּם נַחֲלָה דְאוֹרַיְתָא, וְהָכָא בְּפִרְעוֹן כְּתֻבַּת הַשְּׁנִיָּה מִתְקַיֵּם נַחֲלָה דְאוֹרַיְתָא, שֶׁכְּשֶׁמֵּת נָפְלוּ נְכָסִים לִפְנֵי יוֹרְשִׁים, וּכְשֶׁיּוֹצֵא שְׁטַר חוֹב עַל אֲבִיהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹשִׂין מִצְוָה לִפְרֹעַ חוֹבוֹת אֲבִיהֶם, וְהִיא הִיא יְרֻשָּׁתָן. גְּמָרָא:

משנה ב

ב דִּינָר. מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא דְּדַוְקָא מוֹתַר דִּינָר בָּעִינַן, אֲבָל פָּחוֹת מִדִּינָר לֹא הֲוֵי מוֹתָר:

משנה ג

ג אַחֲרָיוּת. וְרַבָּנָן לֹא פְלִיגֵי עֲלֵיהּ בְּשִׁעוּר שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת עַצְמָן דְּבָעִינַן שֶׁיְּהֵא בִּמְקַרְקְעֵי כְּשִׁעוּרָן, דִּתְנַאי כְתֻבָּה כִּכְתֻבָּה. וְלֹא פְלִיגֵי אֶלָּא בַמּוֹתָר, מִשּׁוּם דְּסָבְרֵי דְּאַף בְּמִטַּלְטְלֵי מִתּוֹקְמָא נַחֲלָה דְאוֹרַיְתָא. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ד

ד כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וּכְשֶׁתָּפְסוּ מֵחַיִּים, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי, מַתְנִיתִין דְּלֹא כְהִלְכָתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב פִּלְפּוּל נָאֶה לְאָמְרוֹ:

ה וְנִרְאֶה בְּעֵינַי דְּמַיְרֵי נַמִּי בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדָהּ כְּדִלְקַמָּן רֵישׁ מִשְׁנָה ו', דְּמַאי שְׁנָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, מִדִּין וּדְבָרִים סְלִיקִית נַפְשַׁאי, לֹא נָתַתִּי חֶלְקִי בְּמַתָּנָה, וּמַה שֶׁגָּבָת לֹא בִשְׁלִיחוּתִי גָּבְתָה שֶׁתֹּאמַר לִי נָטְלָה זוֹ חֶלְקֵךְ, אֲנִי סִלַּקְתִּי עַצְמִי מִלָּרִיב לָהּ וּמִלְּמַעֵט חֶלְקָהּ בַּמָּנֶה וְגָבַר יָדָהּ לִגְבּוֹת חֲצִי הַמָּנֶה בְּשִׁעְבּוּד שְׁטָרָהּ, עַכְשָׁיו אֲנִי בָאָה לַחֲלֹק עִמָּךְ בַּנּוֹתָר, שֶׁלֹּא סִלַּקְתִּי עַצְמִי מִלָּרִיב עִמָּךְ, וְשִׁעְבּוּדִי וְשִׁעְבּוּדֵךְ שָׁוִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז וְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלֹא תֵימָא בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא כֵּיוָן דְּאִסְתַּלְּקָה לָהּ בַּעֲלַת מָנֶה לְגַמְרֵי וַדַּאי דַּעַת בַּעֲלַת מָאתַיִם הָיָה שֶׁתִּטֹּל בַּעֲלַת מָנֶה חֲמִשִּׁים, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ לַחֲלֹק עִמָּהּ עוֹד, אֲבָל בְּסֵיפָא דְּמָצֵי אָמְרָה בַּעֲלַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְבַעֲלַת מָאתַיִם לֹא לְהוֹסִיף עַל חֶלְקֵךְ נִסְתַּלַּקְתִּי מִמָּנֶה רִאשׁוֹן אֶלָּא לֹא רָצִיתִי לִטְרֹחַ כָּל כָּךְ בַּחֲלוּקוֹת, וְסָמַכְתִּי שֶׁאָבֹא לְחֶשְׁבּוֹן עִמָּךְ בְּמָנֶה שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַחֲלֹק, קָמַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן:

ט וְכֵן שְׁלֹשָׁה. כְּלוֹמַר, כַּד אִתְרְמֵי כְּבָבָא דְסֵיפָא דְמַתְנִיתִין. הָרִי"ף. דְּוַדַּאי שֶׁאֵין דִּינֵיהֶם שָׁוִין, דְּבִכְתֻבָּה דַּוְקָא כְּשֶׁכָּתְבָה כוּ'. אֶלָּא כְּלוֹמַר כַּד אִתְרְמֵי כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ח מְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם, אוֹ הוֹסִיפוּ עָלָיו בְּחִלּוּף אוֹ פִחֲתוּ עַל דֶּרֶךְ זֶה. וְדַעְתּוֹ כְדַעַת רַשִׁ"י שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁנָּשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּמָּעוֹת, וַאֲפִלּוּ הָכִי חוֹלְקִין לְפִי הַמָּעוֹת וְכָל חַד מַאי דְיָהֵיב שָׁקֵיל. וּפֵרֵשׁ הַטּוּר, הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם אֶלָּא סְכוּם הָרִאשׁוֹן. וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, שֶׁלְּדַעַת כֵּן הִשְׁתַּתְּפוּ יַחַד, שֶׁאִם לֹא יַרְוִיחוּ אֶלָּא חִלּוּף הַמָּעוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל רֶוַח מֻעָט כָּזֶה לֹא יַקְפִּידוּ, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִקַּח חֶשְׁבּוֹן מְעוֹתָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ה

י אַרְבַּע נָשִׁים. אַף עַל גַּב דִּפְלוּגְתָּא דְתַנָּא קַמָּא וּבֶן נַנָּס שַׁיְּכָא בִּשְׁתֵּי נָשִׁים, נָקַט טְפֵי, לְאַשְׁמְעִינַן דִּשְׁבוּעָה לְאֶחָד שְׁבוּעָה לְמֵאָה, וְכִי נִשְׁבְּעָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ צְרִיכָה לִשָּׁבַע לַשְּׁלִישִׁית, וְאִצְטָרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן בְּאַרְבַּע, דְּלֹא תֵימָא מִשּׁוּם דִּשְׁלִישִׁית אֵינָהּ נִשְׁבַּעַת עוֹד כֵּיוָן שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה, שֶׁמָּא כְּבָר נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ, וּלְכָךְ אָמְרוּ שֶׁהָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ נִשְׁבַּעַת עוֹד לַשְּׁלִישִׁית, אֲבָל אִם הָיְתָה נִשְׁבַּעַת אוֹתָהּ שְׁלִישִׁית, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ רְבִיעִית, דְּהַשְׁתָּא יָדְעִינַן דְּלֹא נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ, הֲוָה אֲמִינָא דְּנַחְמִיר טְפֵי וְתִשָּׁבַע גַּם לַשְּׁלִישִׁית אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּעָה לַשְּׁנִיָּה, לְהָכִי תְּנִינַן אַרְבַּע נָשִׁים. תּוֹסָפוֹת:

יא וְצָרִיךְ עִיּוּן, דְּמִידֵי הוּא טַעֲמָא דְנִשְׁבַּעַת בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא אֶלָּא לְפִי שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל נְכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים דְּלֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ בְּלֹא טָעֲנָה תְּהֵא נִשְׁבַּעַת, דַּאֲנַן טָעֲנִינַן שֶׁתִּשָּׁבַע. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן בִּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:

יב פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ גָדוֹל. דְּהָא דִתְנַן בְּמִשְׁנָה ז'‏ פֶּרֶק דִּלְעֵיל, מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, הַיְנוּ אַף גְּדוֹלִים:

יג וְקָשֶׁה לְרַבִּי, דְּמִסְּתָמָא כְּשֶׁמַּשְׁבִּיעִין הָרְבִיעִית מַשְׁמַע שֶׁעֲדַיִן לֹא גָבְתָה כוּ', וְהוֹאִיל וְכֵן, הַקּוֹדֶמֶת לָהּ לָמָּה אֵינָהּ לוֹקַחַת אוֹתָהּ שָׂדֶה דִּבְבֵרוּר שֶׁלּוֹ כוּ'. וְנִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ רַ"ח, דַּאֲפִלּוּ לֹא נִמְצֵאת פְּלִיגֵי, דְּקָאָמַר בֶּן נַנָּס שֶׁנִּשְׁבַּעַת הָרְבִיעִית מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַחַת מֵהֶן שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְלֹא יוּכְלוּ אַחַר כָּךְ לַחֲזֹר עָלֶיהָ, דְּמַה שֶּׁגָּבְתָה גָּבְתָה:

יד בְּיוֹם אֶחָד. כְּלוֹמַר, יוֹצְאוֹת לְפָנֵינוּ וּמְלַמְּדוֹת שֶׁכֻּלָּן נִכְתְּבוּ בְּיוֹם אֶחָד. רַשִׁ"י:

טו מָנֶה. שֶׁהִיא הַכְּתֻבָּה הַפְּחוּתָה בְּתוֹרָתֵנוּ. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ו

טז פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּדַמְיָא לַנְּשׂוּאָה דְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל, שֶׁאֵין הַבַּעַל מִסְתַּלֵּק אֶלָּא עַל יְדֵי קִנְיָן, וְהָכִי נַמִּי הִיא אֵינָהּ מִסְתַּלֶּקֶת אֶלָּא עַל יְדֵי קִנְיָן:

יז דִּבְמַתְנִיתִין מַשְׁמַע דְּאַחַר מְכִירַת הַשָּׂדֶה כָּתְבָה לַלּוֹקֵחַ, דְּהָכִי קָתָנֵי, וּמָכַר שָׂדֵהוּ וְכָתְבָה:

יח וְכֵן בַּעַל חוֹב וְכוּ'. צְרִיכָא. דְּאִי מִקַּמַּיְתָא, הֲוָה אֲמִינָא הָרִאשׁוֹנָה מוֹצִיאָה מִיַּד הַשְּׁנִיָּה כֵּיוָן דְּאֵין לַשְּׁנִיָּה כָּל כָּךְ פְּסֵידָא, שֶׁתּוּכַל לִגְבּוֹת מִבַּעְלָהּ, וְשִׁעְבּוּדָא שֶׁל רִאשׁוֹנָה קוֹדֵם וּבְדִין הוֹצִיאָה, אֲבָל בַּעַל חוֹב מִלּוֹקֵחַ לֹא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בַּעַל חוֹב מִלּוֹקֵחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין, אֲבָל אִשָּׁה בַּעֲלַת חוֹב מִלּוֹקֵחַ לֹא. לְהָכִי צְרִיכֵי כֻּלְּהוּ. תּוֹסָפוֹת:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה