עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
יט נֶאֱמָן כוּ'. שֶׁלֹּא יְעַכֵּב לְעַצְמוֹ. תְּנֵם לוֹ וְהוּא יִקְנֶה לִי שָׂדֶה לִכְשֶׁאֶרְצֶה. רַשִׁ"י. וְלִרְבוּתָא לְרַבִּי מֵאִיר מְפָרֵשׁ כָּךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ וַאֲפִלּוּ צִוָּה כְּשֶׁהוּא בָּרִיא. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי, מַה מִצְוָה דְקָאָמַר, הֲרֵי דִּבְרֵי שְׁכִיב מֵרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמוּ, וְלֹא שַׁיָּךְ מִצְוָה כוּ' אֶלָּא דְּבָרָיו שְׁרִירִין וְקַיָּמִין. וְנַפְקָא מִנָּהּ דְּלֹא אָמְרִינַן מִצְוָה כוּ' אֶלָּא כְּשֶׁהֻשְׁלַשׁ מִתְּחִלָּה לְכָךְ. אִי נַמִּי, דַּוְקָא בְּמֵת נוֹתֵן בְּחַיֵּי מְקַבֵּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא מְכוּרָה. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר דְּאֵינָהּ יְכוֹלָה לְמָכְרָהּ. תּוֹסָפוֹת. כְּלוֹמַר וּבְהָא הוּא דִפְלִיגֵי. אֲבָל בְּמִצְוָה לְקַיֵּם, אַף רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה, אֶלָּא דִּבְכִי הָא שָׁאנֵי כֵּיוָן שֶׁיְּכוֹלָה לְמָכְרָהּ. הָרַ"ן:
כב גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאַף הָאָב לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְמָסְרָהּ בְּיַד שָׁלִישׁ אֶלָּא עַד שֶׁתִּנָּשֵׂא, דְּמִשֶּׁנִּשֵּׂאת הַבַּעַל זַכַּאי לֶאֱכֹל פֵּרוֹת: