עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ח
ל מִשְּׁנֵי קַבִּין. הֵם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת, וּשְׁתֵּי סְעֻדּוֹת יְתֵרוֹת לְאָרְחֵי וּפָרְחֵי. גְּמָרָא:
לא קִטְנִית. וְכֵן גְּרוֹגָרוֹת אוֹ דְּבֵלָה לֶאֱכֹל בָּהֶן אֶת הַפַּת. וְשֶׁמֶן לַאֲכִילָה וּלְהַדְלָקַת הַנֵּר. הָרַמְבַּ"ם:
לב מִטָּה כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם מִטָּה מֻצַּעַת. וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י בַּגְּמָרָא, עוֹר שָׁטוּחַ עַל מִטָּה. וּפָרֵיךְ בַּגְּמָרָא, וְתִסְגֵּי לָהּ בְּכָךְ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּמִמַּפָּץ לֹא פָּרֵיךְ, דִּנְהִי דְלִשְׁכִיבָה אֵינָהּ צְרִיכָה דְּאִית לָהּ מִטָּה, לִסְמִיכָה מִיהָא צְרִיכָה (עַד כָּאן). וּלְגִרְסַת הֶעָרוּךְ פָּרֵיךְ גַּם מִמַּפָּץ. גַּם הָרַמְבַּ"ם הֶעְתִּיק מַפָּץ אוֹ מַחֲצֶלֶת:
לג דְּמִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד לֹא קָאֵי אֶלָּא אַמִּנְעָלִים. דְּתַנָּא בִּמְקוֹם הָרִים קָאֵי, דְּלֹא סַגִּי בְּלֹא תְלָתָא זוּגֵי מְסָאנֵי, וְאַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָמַשְׁמַע לָן דְּנִתְבִינְהוּ נִיהֲלָהּ בַּמּוֹעֵד, כִּי הֵיכִי דְּלֶהֱוֵי לָהּ שִׂמְחָה בְּגַוַּיְהוּ. גְּמָרָא. וּמֵהַאי טַעֲמָא דְבִמְקוֹם הָרִים קָאֵי, לֹא תְנַן דְּיָהֵיב לָהּ צִיבֵי לְבַשֵּׁל, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ. אִי נַמִּי הַאי תַּנָּא לֹא חָשִׁיב מִידֵי דְאַכְשׁוֹרֵי אֲכִילָה. הָרַ"ן:
לד חֲמִשִּׁים זוּז. בְּשֶׁל מְדִינָה קָאָמַר וְכוּ'. וְאֵינָן עוֹלִין אֶלָּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה זוּזֵי צוֹרִי. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה וְהַשְּׁחָקִים. וְהֵם מוֹתַר הַכְּסוּת. הָרַמְבַּ"ם: