עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ז
כד הָרַמְבַּ"ם. וְאַף עַל גַּב דִּסְבִירָא לֵיהּ דִּיכוֹלָה אִשָּׁה לוֹמַר אֵינִי נִזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר דְּלֹא אָמְרִינַן שֶׁיְּכוֹלָה לוֹמַר כָּךְ אֶלָּא כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִטְּוִיַּת צֶמֶר שֶׁהוּא מִידֵי דְקַיִּיץ כוּ', אֲבָל כָּל שְׁאָר מְלָאכוֹת צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵינִי נִזּוֹנִית:
כה מוֹסִיפִין. וְלֹא דָמִי לְמַדִּיר, לְפִי שֶׁהַמּוֹרֵד כָּל שָׁעָה עוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ וּכְדֵי שֶׁיַּחֲזֹר מִמִּרְדּוֹ מוֹסִיפִין, אֲבָל מַדִּיר כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא פֶּתַח לְנִדְרוֹ מָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, וּלְפִיכָךְ אֵין מוֹסִיפִין אֶלָּא יוֹצִיאָהּ וְיִתֵּן כְּתֻבָּה לְסוֹף שָׁבוּעַ אֶחָד. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו מוֹסִיפִין כוּ'. מִלְּבַד מֵאִסּוּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִגְרָע. שֶׁאִם שְׂנָאָהּ יְשַׁלַּח, אֲבָל לְעַנּוֹת אָסוּר. הָרַמְבַּ"ם:
כז שְׁלֹשָׁה. בַּגְּמָרָא, דִּלְכָךְ לֹא אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה וָחֵצִי, שֶׁיְּהֵא מַחֲצִית שִׁעוּרָא דְאִתְּתָא, לַחֲצָאִין אִי אֶפְשָׁר, דְּהַאי דְפוֹחֲתִין לָאִשָּׁה שִׁבְעָה דִינָרִין הַיְנוּ דִּינָר לְיוֹם, אֲבָל בָּאִישׁ דְּמוֹסִיפִין לָהּ אִי יָהֵיב לָהּ עוֹד חֲצִי דִינָר כְּנֶגֶד יוֹם הַשַּׁבָּת מֵחֲזֵי כִּשְׂכַר שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֵין מוֹסִיפִין לְכָל הַשָּׁבוּעַ בְּיַחַד שֶׁיְּהֵא שְׂכַר שַׁבָּת מֻבְלָע בַּכְּלָל, אֶלָּא מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁמָּא יִתְפַּיֵּס בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ. וּבַיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ, כְּנֶגֶד שֶׁבַע מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ. וְגַבֵּי הַמּוֹרֵד דְּמוֹסִיפִין שְׁלֹשָׁה, כְּנֶגֶד שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
כח פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שַׁבָּתוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם יָמִים שֶׁאֵינָם שֶׁל מְלָאכָה וְהַכֹּל מְצוּיִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ:
כט דְּאֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת כוּ':