עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
כ גְּמָרָא. וְיָהֵיב טַעֲמָא, דְּאֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, אַף כָּאן, בְּלֹא נֶדֶר דַּעְתָּהּ נוֹחָה לְבַעְלָהּ שֶׁמָּא יָבֹא בְּתוֹךְ הַזְּמַן, אֲבָל זוֹ מִשֶּׁהִדִּירָהּ הֲרֵי הִיא כְּמִי שֶׁאֵינָהּ מְצַפָּה לַבַּעַל:
כא שְׁלֹשִׁים יוֹם. אַף עַל פִּי שֶׁמְּבַטְּלִין בָּזֶה עוֹנָתָן כִּדְמוֹכָח מַתְנִיתִין. וּבַגְּמָרָא, שֶׁעוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהוּא לֵיל תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה וּשְׁבִיתָה כוּ'. וְדַעַת הָרַ"ן דִּלְכָךְ לֹא הֻזְכַּר בְּמַתְנִיתִין עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְפִי דְעוֹנָתָן מִשְׁתַּנֵּית כְּפִי מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים בְּעֵסֶק לִמּוּדָם לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם, וְאֵין כָּל הַזְּמַנִּים שָׁוִים בָּזֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב הָאֲמוּרָה כוּ'. כְּלוֹמַר מִצְוַת עוֹנָה שֶׁהִיא אֲמוּרָה בַתּוֹרָה, כָּךְ הִיא הַמִּדָּה. אֲבָל אֵין מִלַּת הָאֲמוּרָה מוּסֶבֶת עַל זְמַנָּם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּה לֹא מִקְרֵי אֲמוּרָה בַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָאוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, עַל שֵׁם שֶׁדַּרְכָּם לֵישֵׁב בְּטוּלָא דְאַפַּדְנַיְיהוּ: