עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ה
יא רַשִׁ"י. וּפֵרוּשׁוֹ, נוֹתַנְתּוֹ לְאוֹתוֹ דָבָר שֶׁטּוֹחֶנֶת:
יב וְאוֹפָה. פַּת. רַשִׁ"י:
יג בַּצֶּמֶר. דְּאִלּוּ בַּפִּשְׁתָּן לֹא פְּסִיקָא לֵיהּ, דְּהַיְנוּ כִּיתָּנָא רוֹמִיתָא, שֶׁאֵינוֹ כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ לְפִי שֶׁמַּסְרִיחַ אֶת הַפֶּה וּמְשַׁרְבֵּט אֶת הַשְּׂפָתַיִם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י פּוֹשְׁטָן כְּמִין שַׁרְבִיט עַד שֶׁנַּעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת, עַל יְדֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה לִשְׁרוֹת הַחוּט תָּמִיד בְּרֹק. גְּמָרָא:
יד לֹא טוֹחֶנֶת. גְּמָרָא, הָא שְׁאָרָא עָבְדָה. וְתֵימָא לֵיהּ עַיְלִית לָךְ אִשָּׁה אַחֶרֶת בִּמְקוֹמִי. מִשּׁוּם דְּאָמַר לָהּ הָא טָרְחֵי לְדִידִי וּלְדִידָהּ, קַמֵּי דִידָךְ מַאן טָרַח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו לְשׁוֹן רַשִׁ"י, לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת לְהָבִיא לוֹ מִבַּיִת לָעֲלִיָּה:
טז בַּגְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, לִפְרֹס לוֹ סָדִין וּלְבָדִין, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טֹרַח. וּבִכְפִיָּה הָנֵי לֹא כָפֵי לָהּ, אֶלָּא חֲכָמִים הִשִּׂיאוּהָ עֵצָה טוֹבָה לְהַנְהִיג זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז אַף כוּ'. כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁבִּרְצוֹנוֹ אֵינָהּ עוֹשָׂה מְלָאכָה, יוֹצִיא כוּ'. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה שֶׁיָּכוֹל לְכוֹפָהּ. אֲבָל לְעִנְיַן הַטַּעַם לֹא קָאֵי עֲלֵיהּ אַף דְּטַעֲמוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל פּוֹחֵת מִטַּעֲמוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
יח הַמַּדִּיר. וְדַע שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהוּא אוֹסֵר הֲנָאָתוֹ עָלֶיהָ אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ. אֲבָל אִם אוֹמֵר לָהּ הֲרֵינִי אוֹסֵר עָלַיִךְ שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כָּךְ אֵין בִּדְבָרָיו כְּלוּם. הַמַּגִּיד:
יט יוֹצִיא. לֹא נִזְכַּר בַּגְּמָרָא כַּמָּה זְמַן הַהַדָּרָה. וּבַטּוּר כָּתַב שִׁבְעָה יָמִים. וְהַיְנוּ בְּהִדִּירָהּ מֵהֲנָאָתוֹ. אֲבָל מִנְּכָסָיו עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: