עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ח
יט וּבַגְּמָרָא רָמִינַן דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן אַדְּרַבָּנָן, מִדִּתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ד' דִּדְמַאי, הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר וְאָמַר אֶחָד מֵהֶן שֶׁלִּי חָדָשׁ כוּ' אֵינוֹ נֶאֱמָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נֶאֱמָן. וּמְשָׁנֵי, דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא קַשְׁיָא, בִּדְמַאי הֵקֵלּוּ. וְרַבָּנָן אַדְּרַבָּנָן לֹא קַשְׁיָא כוּ'. אִי בָּעֵית אֵימָא בְּמַעֲלִין מִתְּרוּמָה לְיוֹחֲסִין קָמִפַּלְגֵּי. וְעַיֵּן בַּגְּמָרָא וּבְתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ גְּמָרָא. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, לַאֲפוֹקֵי חַד דְּלֹא הֲוֵי עִרְעוּר. אֲבָל קוֹל נַמִּי פּוֹסֵל בִּתְחִלָּה בַּתְּרוּמָה קֹדֶם שֶׁבָּא עֵד הַמַּכְשִׁיר כְּדִלְקַמָּן:
כא פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, קוֹל בְּעָלְמָא וְלֹא עֵדוּת, וְאַחְתִּינֵיהּ עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת הַדָּבָר, דְּמַעֲלָה הוּא לַכְּהֻנָּה:
כב דְּבִמְקוֹם קוֹל הֲוָה חַד מְהֵימָן:
כג דְּחֶזְקַת אֲבוּהָ מַהֲנְיָא לֵיהּ לְאִצְטְרוּפֵי גַּבֵּי סַהֲדֵי. הָרַ"ן. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְעִידִין שֶׁהוּא כָּשֵׁר וּשְׁנַיִם מְעִידִין שֶׁהוּא פָּסוּל, יִדָּחוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְיִדָּחֶה הַקּוֹל, שֶׁשְּׁנַיִם כְּמֵאָה, וְיִשָּׁאֵר הַכֹּהֵן בְּחֶזְקַת אָבִיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: