עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ז
יז וְכֵן כוּ'. וּצְרִיכֵי [כָּל הָנֵי דְמַתְנִיתִין], דְּאִי תָּנֵי מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י הִלְכָּךְ אִי לָאו פְּשִׁיטָא דְמִלְּתָא שֶׁלָּקַח מֵאָבִיו לֹא הָיָה אוֹמֵר שֶׁל אָבִיךָ וְגוֹרֵם לְעַצְמוֹ הֶפְסֵד מָמוֹן, וְרַ"ח פֵּרֵשׁ דְּאִיכָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא שֶׁהָאוֹמֵר הוּא מֻחְזָק בַּשָּׂדֶה, אֲבָל עֵדִים דְּלֵיכָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא אֵימָא לֹא. וְאִי תָּנֵי עֵדִים, מִשּׁוּם דִּלְעָלְמָא, אֲבָל אִיהוּ דִּלְנַפְשֵׁיהּ אֵימָא לֹא. וְאִי תָּנֵי הָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דְּמָמוֹנָא, אֲבָל אֵשֶׁת אִישׁ דְאִסּוּרָא אֵימָא לֹא. וְנִשְׁבֵּיתִי כוּ' מִשּׁוּם סֵיפָא וְאִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת כוּ'. וּשְׁתֵּי נָשִׁים כוּ' לְאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא חָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִין. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִשּׁוּם פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי יְהוּדָה. גְּמָרָא:
יח דְאוֹרַיְתָא. דְּכָל עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרָא וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִלְּתָא דַעֲבִידָא לְגַלּוֹיֵי. הָרַ"ן: