עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
כג וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבּוֹעֵל שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת פְּנוּיָה שֶׁיּוּמַת [לְפִי שֶׁהִיא פְּנוּיָה כִּשְׁאָר הַנָּשִׁים], אֶלָּא לְפִי שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת וְיֵשׁ בָּהּ צַד עַבְדוּת. שֶׁאִלּוּ נִגְמַר פִּדְיוֹנָהּ הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְנֶהֱרָגִים שְׁנֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם:
כד וַדָּאִית. וּמְאֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי. דִּכְתִיב כִּי לֹא חֻפָּשָׁה, מִכְּלָל דְּהוּא חֻפַּשׁ. גְּמָרָא: