עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
יח וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, דְּאַטּוּ בְּרַשִּׁיעֵי עָסְקִינַן:
יט רְצוֹנוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁאִמּוֹ טְמֵאָה לַמִּקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. הָרַמְבַּ"ם:
כ בִּנְקֵבָה. כָּל חַטַּאת יָחִיד נְקֵבָה הִיא דְּהַיְנוּ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה. רַשִׁ"י:
כא וְלֹא אֵת הָאִשָּׁה לָאִישׁ. אֵימָא הוּא מַעֲטֵיהּ קְרָא [מִמַּלְקוֹת דִּכְתִיב תִּהְיֶה] אֲבָל הִיא תִּלְקֵי וְתֵיְתֵי קָרְבָּן. וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' כְּתִיב, גְּמָרָא:
כב וְהָא דִּכְתִיב לְזָרַע בְּאֵשֶׁת אִישׁ וְכֵן בְּסוֹטָה, מְתָרֵץ בַּגְּמָרָא דְּאֵשֶׁת אִישׁ פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ בְּאֵבָר מֵת, אִי נַמִּי פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ מֵתָה, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא לְאַחַר מִיתָה נַמִּי אִקְרֵי שְׁאֵרוֹ וְלִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. דְּסוֹטָה פְּרָט לְשֶׁקִּנֵּא לַהּ בִּנְשִׁיקָה אִי נַמִּי דֶּרֶךְ אֵבָרִים, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא בִּקְפִידָא דְּבַעַל תָּלָה רַחֲמָנָא וְהָא קָא קָפֵיד, קָא מַשְׁמַע לָן: