עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כג
משנה א
א הַכַּדּוּר. יְשַׂחֲקוּ בוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ב וּפִיו תָּפוּר וּבוֹ עוֹשִׂים הַמִּנְעַל, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים רַצְעָנִים שֶׁלָּנוּ בִּדְפוּס שֶׁל עֵץ. הָרַ"שׁ:
ג מְחַבְּרוֹ. פֵּרוּשׁ, שֶׁתּוֹפֵר הַמּוֹכִין עִם הָעוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמְטוּ אָנֶה וָאָנָה מִתַּחְתָּיו כְּשֶׁרוֹכֵב עַל הָאֻכָּף, דּוּמְיָא דִתְפִירַת הַבֶּגֶד שֶׁמְּמַלְּאִין בְּמוֹךְ וְצֶמֶר גֶּפֶן בֵּין תְּפִירָה לִתְפִירָה כוּ' שֶׁרְגִילוּת גַּם כֵּן לְחַבֵּר הַמּוֹךְ בִּתְפִירוֹת עִם הַבֶּגֶד עַצְמוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ד מַשְׁמַע כָּל שֶׁרוֹכְבִין עָלָיו בְּפִסּוּק רַגְלַיִם יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם מֶרְכָּב כוּ'. אֲבָל דַּעַת רַשִׁ"י אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מֶרְכָּב אֶלָּא אוֹתוֹ הָרָאוּי לִסְמִיכָה בִשְׁעַת רְכִיבָה. וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הָנֵי דְהָכָא, שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן דְּבָרִים הָרְאוּיִין לְהִסָּמֵךְ בָּהֶן לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו:
ה וְתֵימַהּ, מַה עִנְיָן זֶה לְמֶרְכָּב. וְשֶׁמָּא הוּא אֶחָד מִכְּלֵי הָאֻכָּף, אוֹ אוֹתָן שֶׁמֵּשִׂים בּוֹ הָרוֹכֵב רַגְלָיו. וְנִקְרָא כֵן מִפְּנֵי שֶׁמַּכֶּה בָהּ תָּמִיד כְּעֵין מְדוֹכָה. מַהֲרַ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו שֶׁעוֹמְדִין. וְהַזָּב מְטַמֵּא מִשּׁוּם מוֹשָׁב כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד גַּם כֵּן. כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ב' דְּזָבִים. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ד
ז אֵין כוּ'. וְלֹא אִתְפָּרַשׁ טַעֲמָא מַאי. וְגַם צָרִיךְ לוֹמַר דְּמַשְׁבֵּר שֶׁל חַיָּה אֵין יְשִׁיבָתוֹ יְשִׁיבָה כְמוֹ אַסְלָא דְּסוֹף פֶּרֶק דִּלְעֵיל, דְּהָא לֹא פָלֵיג רַבִּי יוֹסֵי אַאַסְלָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
ח לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ, וּמְבִיאִין לוּחַ שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל עֵץ וּמַעֲמִידִין אוֹתוֹ מֻטֶּה, וְהַמָּקוֹם נָמוּךְ וְסוֹמְכִים אוֹתוֹ בָּעֵץ וּמַנִּיחִים תַּחַת כוּ':
ט לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, מְצוֹדוֹת יַפְסִיקוּ הַמַּיִם בַּיַּמִּים עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ שָׁם הַדָּגִים, וְאַחַר יוֹצִיאוּ הַמַּיִם וְיִשָּׁאֲרוּ הַדָּגִים כוּ':
י טְמֵאִין. רְצוֹנוֹ לוֹמַר בְּטֻמְאַת מִדְרָס. אִי נַמִּי בִשְׁאָר טֻמְאוֹת דַּוְקָא. הָרַ"שׁ: