עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כב
משנה א
א וְנִמְצָא בַּכָּתוּב וְאַשִּׁישָׁה אַחַת [שְׁמוּאֵל ב ו], וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּרְבָּא דְחַמְרָא:
ב וּבְפֶרֶק י"א מִשְׁנָה ד' וּמִשְׁנָה ו' מְפָרֵשׁ דְּבָתַר עִקָּר אָזְלִינַן. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָתָם מַיְרֵי בִכְלִי שֶׁהַצִּפּוּי כָּמוֹהוּ אֶלָּא דְאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר:
משנה ב
ג מֵרַגְלָיו. מִן הַשָּׁלֹשׁ רַגְלַיִם אֲשֶׁר לוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ד
ד מְטַהֲרִין. וְהָא דִתְנַן לְעֵיל פֶּרֶק כ' מִשְׁנָה ה' כֹּפֶת שֶׁקְּבָעוֹ כוּ', אַלְמָא בִּקְבִיעוּת לְחוּד לֹא פָּרְחָה טֻמְאָה מִנַּיְהוּ (וְכֵן שָׁם בְּמִשְׁנָה ג כִּסֵּא כוּ), הָתָם מִשּׁוּם דִּבְדוּכְתַּיְהוּ נַמִּי לִישִׁיבָה קַיְמֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם בִּנְיָן מְטַהֲרִינַן לְהוּ, וּמִשּׁוּם הָכִי בָעִינַן קָבַע וּבָנָה עֲלַיְהוּ. אֲבָל הָכָא קָא בָטֵיל מִישִׁיבָה לְגַמְרֵי, וּלְכָךְ טָהוֹר בִּקְבִיעוּת לְחוּד לְבֵית הִלֵּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה הֶעָשׂוּי בָּהּ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנִּמְצָא עִם הָעֲרֵבָה מֵעֵץ אֶחָד. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ה
ו שֶׁאִם אֶחָד בּוֹלֵט חוּצָה וְאֵין שֶׁכְּנֶגְדוֹ גַּם כֵּן בּוֹלֵט, נִמְצָא כְשֶׁיַּטֵּהוּ עַל אוֹתוֹ צַד, שֶׁהוּא מֻטֶּה בְשִׁפּוּעַ, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּסֶר אֶחָד אָרֹךְ וְיוֹצֵא וּבוֹלֵט מֵהַשֵּׁנִי:
ז וְנִכְלָל גַּם כֵּן הַלּוּחוֹת הָעֲשׂוּיִין לְמוֹשָׁב:
משנה ח
ח וְתֵימַהּ, דִּכְלֵי אֲבָנִים אֵין לָהֶם טֻמְאָה אֲפִלּוּ מִדְרָס. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם מָקוֹם יֵשֵׁב בּוֹ בִּקְצֵה הָעֵץ וִיסַתֵּת הָאֶבֶן:
משנה ט
ט וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ פְנֵי הַכֹּתֶל:
משנה י
י נָקוּב בָּאֶמְצַע כְּשִׁעוּר סִיט וְיוֹשֵׁב עָלָיו אָדָם וְתַחְתָּיו גְּרַף כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ הָרְעִי. עָרוּךְ:
יא מִדְרָס. כְּשֶׁנִּטְמָא כְשֶׁהוּא מְחֻבָּר קָאָמַר. וְיֵשׁ בּוֹ כַשִּׁעוּר. אֲבָל הַבַּרְזֶל טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס שֶׁעָלָיו, אֲבָל לֹא טָהוֹר מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת. דְּאִי לְכַתְּחִלָּה קָאָמַר, בַּרְזֶל טָמֵא בִשְׁאָר טֻמְאוֹת, פְּשִׁיטָא. וְעוֹר נַמִּי אִם יֵשׁ בּוֹ כַשִּׁעוּר, פְּשִׁיטָא. וְאִי לֵית בֵּיהּ כַּשִּׁעוּר, אַמַּאי טָמֵא מִדְרָס. הָרַאֲבַ"ד:
יב שֶׁחִפּוּיוֹ כוּ'. וְשִׂפְתוֹתָיו גַּם כֵּן מֵעוֹר. וְכַאֲשֶׁר הוּסַר הַכִּסּוּי יִשָּׁאֵר בִּלְתִּי שָׂפָה אֵינוֹ רָאוּי לְדָבָר, לֹא לֵשֵׁב עָלָיו, לְקַטְנוּתוֹ, וְלֹא לָשׂוּם בּוֹ דָבָר, לְהֶעְדֵּר הַצְּדָדִין. הָרַמְבַּ"ם:
יג מִכְבָּר, מְתֻרְגָּם קַנְקָל. עָרוּךְ:
יד וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע: