עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק כא
משנה א
א הַנּוֹגֵעַ כוּ'. מַיְרֵי שֶׁהַבֶּגֶד בִּשְׁעַת אֲרִיגָתוֹ הָיָה בְאֹהֶל הַמֵּת וַהֲרֵי נִטְמָא. וְאֵין מִטַּמֵּא בִּשְׁאָר הַטֻּמְאוֹת זוּלַת הַצָּרַעַת אִם לֹא הָאָרוּג לְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ בֶגֶד, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּגֶד שֶׁהוּא טָווּי וְאָרוּג. וְאָמְרוּ בְכָאן כִּי כַאֲשֶׁר יִגַּע הָאָדָם בַּכֹּבֶד הָעֶלְיוֹן כוּ', שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵינָן חִבּוּר לַבֶּגֶד. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּנֶפֶשׁ הַמַּסֶּכֶת כוּ', שֶׁכָּל אֵלּוּ חִבּוּרִין לַבֶּגֶד. הָרַמְבַּ"ם:
ב וּבְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְהַמְשָׁכָתָן כוּ':
ג צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּלֵךְ בּוֹ חוּט הָעֵרֶב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה:
ד וְאַף עַל גַּב דְּהָתָם בְּאָלֶ"ף בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, הֲרֵי אוֹתִיּוֹת אחה"ע מִתְחַלְּפוֹת. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן תְּלִיָּה, לְפִי שֶׁהָעִירָה הוּא הַנִּתְלֶה וְהַדָּבֵק, עַד כָּאן. כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן מְעֹרֶה (דְּפֶרֶק ג דִּטְבוּל יוֹם). וּלְשׁוֹן מִקְרָא מֵעֵבֶר אִישׁ וְלֹיוֹת [מְלָכִים א ז]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּאֹרֶךְ בְּעִנְיַן כָּל הָאֲרִיגָה וּמְלָאכוֹתֶיהָ בְכָל הַפֶּרֶק:
משנה ב
ה הַנּוֹגֵעַ כוּ'. הַכַּוָּנָה בְזֹאת הַהֲלָכָה כְמוֹ כַוָּנַת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ. וְזֶה שֶׁהוּא יֹאמַר כִּי כַאֲשֶׁר נִטְמֵאת הָעֲגָלָה אוֹ הַמַּחְרֵשָׁה אוֹ הַדְּבָרִים הַמְחֻבָּרִים בָּהֶן, יֵחָשֵׁב כְּמוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר נִטְמָא. הָרַמְבַּ"ם:
ו וְדוֹמֶה לָעַיִן. הָרַ"שׁ:
ז וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, לִרְכִיבַת אָדָם:
משנה ג
ח כְּלוֹמַר, וּלְכָךְ שׁוֹנֶה סְנִיפִין וְלֹא סְנִיף:
ט שֶׁל חָרָשׁ. שֶׁנִּטְמָא הָרֹמַח שֶׁבּוֹ הַנּוֹגֵעַ בְּמַכְבֵּשׁ טָהוֹר. הָרַמְבַּ"ם:
י רְצוֹנוֹ לוֹמַר וּלְכָךְ הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם טָהוֹר: