עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א וְיֵשׁ גּוֹרְסִין הַדַּד. דֶּרֶךְ הַיּוֹצְרִים לַעֲשׂוֹת דַּד לַכְּלִי כְדֵי לִשְׁתּוֹת. הָרַ"שׁ:
ב וְדַוְקָא חֶרֶס שֶׁפֵּרַשׁ מִן הֶחָבִית כוּ'. אֲבָל חָבִית עַצְמָהּ אֲפִלּוּ נִקְּבָה בְשׁוּלֶיהָ לְמַטָּה [מֵרְבִיעִית] בְּמוֹצִיא זַיִת, אִם סְתָמָהּ בְּזֶפֶת, טְמֵאָה. הָרַ"שׁ:
ג מְטַמֵּא. שֶׁכְּשֶׁנִּטַּל הָאֹזֶן וְנִשְׁבַּר הַחִדּוּד יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ:
ד שֶׁנִּפְחֲתָה. בְּשׁוּלֶיהָ, וְהִיא מְקַבֶּלֶת כְּשֶׁמַּטָּהּ עַל דָּפְנוֹתֶיהָ. מַהֲרַ"ם:
ה וְאִם תֵּשֵׁב לֹא יְכוֹלָה לְקַבֵּל דָּבָר. הָרַמְבַּ"ם: