עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד
משנה א
א וְיֵשׁ גּוֹרְסִין הַדַּד. דֶּרֶךְ הַיּוֹצְרִים לַעֲשׂוֹת דַּד לַכְּלִי כְדֵי לִשְׁתּוֹת. הָרַ"שׁ:
ב וְדַוְקָא חֶרֶס שֶׁפֵּרַשׁ מִן הֶחָבִית כוּ'. אֲבָל חָבִית עַצְמָהּ אֲפִלּוּ נִקְּבָה בְשׁוּלֶיהָ לְמַטָּה [מֵרְבִיעִית] בְּמוֹצִיא זַיִת, אִם סְתָמָהּ בְּזֶפֶת, טְמֵאָה. הָרַ"שׁ:
ג מְטַמֵּא. שֶׁכְּשֶׁנִּטַּל הָאֹזֶן וְנִשְׁבַּר הַחִדּוּד יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ:
ד שֶׁנִּפְחֲתָה. בְּשׁוּלֶיהָ, וְהִיא מְקַבֶּלֶת כְּשֶׁמַּטָּהּ עַל דָּפְנוֹתֶיהָ. מַהֲרַ"ם:
ה וְאִם תֵּשֵׁב לֹא יְכוֹלָה לְקַבֵּל דָּבָר. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ב
ו שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה. דַּוְקָא בְנִתְרוֹעֲעָה, אֲבָל נִקְּבָה, אִם מְקַבֶּלֶת זֵיתִים טְמֵאָה, הוֹאִיל וּמְיֻחֶדֶת לְאֳכָלִין, כִּדְקָתָנֵי לְקַמָּן גַּבֵּי הָיוּ בָהּ חִדּוּדִין. הָרַ"שׁ:
משנה ג
ז כְּעֵין שִׁנַּיִם בּוֹלְטִין מִן הַגִּסְטְרָא. וְהַגִּסְטְרָא מְקַבֶּלֶת כְּשִׁעוּרָהּ. וְהַשִּׁנַּיִם הַבּוֹלְטִים הוּא הַחִדּוּד. הָרַ"שׁ:
ח כֹּל כוּ'. כְּלוֹמַר כָּל שְׁנֵי חִדּוּדִים שֶׁמְּקַבְּלִים וְאֵין יוֹצֵא זַיִת מִבֵּינֵיהֶם:
ט הָרַמְבַּ"ם. וּבְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל הַגְּמַלִּים:
משנה ד
י שְׂפָיוֹת. דַּע שֶׁשְּׂפָיוֹת וְזֵר וְלִזְבֵּז וְדֹפֶן, עִנְיַן כֻּלָּם בְּזֹאת הַמַּסֶּכֶת שָׁוֶה. אָמְנָם הֵן אֳגָנִים גְּבוֹהִים עַל שֶׁטַח הַכְּלִי, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁטַח הַקִּיתוֹן. וְיִתְחַלְּפוּ שְׁמוֹתָן כְּפִי הִתְחַלְּפוּת תְּמוּנַת הַכְּלִי. שֶׁשְּׂפַת כְּלִי הַמְרֻבָּע קָרוּי לִזְבֵּז. וְהֶעָגֹל (מִשֶּׁטַח אָרֹךְ)קָרוּי שָׂפָה. וְזוּלָתָן מֵהַתְּמוּנוֹת, דֹּפֶן. וְהַשָּׂפָה הַקְּטַנָּה בְגָבֹהַּ, זֵר. הָרַמְבַּ"ם:
יא מִשֶׁיִּצָּרְפוּ כוּ'. מִשֶּׁיְּחַזְּקֵם עַל יְדֵי צֵרוּף הָאוּר. מְצָרֵף בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים מְחַזֵּק וּמַקְשֶׁה כְלֵי חֶרֶס וּכְלֵי מַתָּכוֹת, בֵּין מַיִם בֵּין אוּר. רַשִׁ"י: