עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג
משנה ב
א בִּגְרוֹגָרוֹת כוּ'. גְּרוֹגֶרֶת יְתֵרָה מִכַּזַּיִת. וְכֵן נַמִּי הָאֱגוֹז יְתֵרָה. וְהַשְׁתָּא כָל אֶחָד מֵקֵּל עַל דִּבְרֵי הַקּוֹדֵם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב וְתֵימַהּ, דְּהָא מִיָּד תְּנַן סְתָמָא כְרַבִּי מֵאִיר הַלְּפָס כוּ' בְּזֵיתִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג בְּזֵיתִים. מִדְּרַבָּנָן:
ד לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, הַזֶּרַע הַמְמֻצָּע בַּשִּׁעוּר, כְּמוֹ הַזֵּרְעוֹנִים וְהָאֲפוּנִים וְדוֹמֵיהֶן:
ה דְּזֶהוּ גְמַר מְלַאכְתָּן לְקַבֵּל טֻמְאָה:
ו פִּיו. הוּא הַתּוֹסֶפֶת הַיּוֹצֵא מִן הַנֵּר אֲשֶׁר יַחְזִיק הַפְּתִילָה. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ג
ז לְמַאי שֶׁפָּסַק לְעֵיל דְּלֹא כְרַבִּי מֵאִיר, לֹא הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כָּאן אֶלָּא כְרַבִּי יְהוּדָה דִבְמוֹצִיא אֱגוֹז. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח לְמַאי שֶׁפָּסַק שָׁם כְּרַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר מֵהַדַּקּוֹת עַד לוּדִיּוֹת:
ט טְמֵאָה. בְּדִין דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי טָמֵא לְשׁוֹן זָכָר, דְּאַחֶרֶס קָאֵי וְלֹא אַחָבִית, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּתְחִלַּת הַדָּבָר וְסוֹפוֹ לְשׁוֹן נְקֵבָה, דְּאַחָבִית קָאֵי, תָּנָא בָאֶמְצַע לְשׁוֹן נְקֵבָה. הָרַ"שׁ:
משנה ד
י וְהִיא מִלָּה עִבְרִית, וַתִּטְפֹּל עַל עֲוֹנִי [אִיּוֹב יד]. רְצוֹנוֹ לוֹמַר הֶחְזַקְתָּ בּוֹ וְהֶחְלַקְתָּ עָלָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם וְיִשָּׁאֵר, עַל צַד הַדִּמְיוֹן. וְזֶה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. הָרַמְבַּ"ם:
יא בִּגְלָלִים. בִּגְלָלֵי הַבָּקָר. הָרַמְבַּ"ם:
יב דְּחָבִית גְּמַר מְלַאכְתּוֹ בְצֵרוּף כִּבְשָׁן, וּכְשֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וּטְפָלָהּ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתָהּ לַכִּבְשָׁן. הָרַ"שׁ:
משנה ו
יג מְגוּפַת. כִּסּוּי פִּי הֶחָבִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּדַבְּקִין אוֹתָהּ בְּטִיט לָא חֲשִׁיב כִּכְלִי אֶחָד. הָרַ"שׁ:
יד טָמֵא. כְּלֵי חֶרֶס אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִגַּבָּן. וְהָכָא בְתַנּוּר טָמֵא שֶׁנָּגְעוּ אֳכָלִים וּמַשְׁקִים בַּטְּפֵלָה. הָרַ"שׁ:
משנה ז
טו רְצוֹנוֹ לוֹמַר טִיט דַּק כְּחֶרֶס:
טז וְלֹא כֵן בְּשֶׁל מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ לְקַמָּן רֵישׁ פֶּרֶק י"ד:
יז לְפִי שֶׁכְּבָר יִהְיֶה כְלִי הַנְּחֹשֶׁת אַב הַטֻּמְאָה (כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאֳהָלוֹת)וְיִהְיֶה הַנּוֹגֵעַ בַּזֶּפֶת טָמֵא וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָדָם. הָרַמְבַּ"ם. וְאִם כֵּן הוּא הַדִּין כֵּלִים כְּדִתְנַן הָתָם בְּאֳהָלוֹת:
יח וְיַיִן דְּנָקַט כְּלוֹמַר שֶׁכְּשֶׁזְּפָתָן לַיַּיִן אֵינוֹ נוֹתְנוֹ לְתוֹכוֹ אֶלָּא בְצוֹנֵן, דִּסְתָם יַיִן צוֹנֵן הוּא:
משנה ח
יט הַנּוֹגֵעַ. יִרְצֶה אֳכָלִין וּמַשְׁקִין. הָרַמְבַּ"ם:
כ זֶפֶת כוּ'. זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי:
כא אִי נַמִּי, גָּזַר בְּשֶׁל חֶרֶס אַטּוּ שֶׁל עֵץ. הָרַ"שׁ: