אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק א · משנה ג

משנה ב

טז בְּפֶרֶק ד'‏ דְּזָבִים מִשְׁנָה ו'. וּמִשּׁוּם לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם לְתַלְמִידָיו בְּלָשׁוֹן קְצָרָה לֹא הֶאֱרִיךְ הַתַּנָּא לְמִתְנֵי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין:

יז מִשְׁכָּב. וְהָרַ"ב נָקַט בְּלִשָׁנֵיהּ מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשָּׁנִינוּ מִשְׁכָּב וְנָקַט מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וְלֹא קַשְׁיָא כוּ', שֶׁדִּין הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אֶחָד. אָמְנָם תִּתְחַלֵּף בִּתְמוּנָה וּבְשִׁעוּר. לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁיֻּכְשַׁר לְמִשְׁכָּב וְיֵשׁ מִי שֶׁיֻּכְשַׁר לְמוֹשָׁב לְבַד לֹא לְמִשְׁכָּב. וּלְשׁוֹן סִפְרָא, מִשְׁכָּב שֶׁהוּא מְיֻחָד לִשְׁכִיבָה וּמוֹשָׁב שֶׁהוּא מְיֻחָד לִישִׁיבָה. הָרַמְבַּ"ם:

יח וּתְמֵהַנִי, דִבְמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק ה'‏ דְּנִדָּה מְפָרֵשׁ דְּזוֹב אֵינוֹ מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא אֶלָּא לָרוֹאֶה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בְשִׁכְבַת זֶרַע לְבַעַל קֶרִי בְרֵישׁ פִּרְקִין כוּ'. אֲבָל לְדַעַת הָרַ"שׁ דְּבוֹעֵל נִדָּה אֵינוֹ מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבַמַּשָּׂא לְטַמֵּא בְגָדִים אָתֵי שַׁפִּיר כִּפְשׁוּטוֹ, לְמַעְלָה מֵהֶן זוֹב כוּ'‏ שֶׁמְּטַמֵּא בְמַגָּע וּבַמַּשָּׂא לְטַמֵּא בְגָדִים, וְכִדְמַסִּיק הָרַ"ב. וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא נִמְצָא בוֹעֵל נִדָּה קַל מִנְּבֵלָה, דְּהַנּוֹשֵׂא נְבֵלָה מְטַמֵּא בְּגָדִים, אֲפִלּוּ הָכִי קָתָנֵי שַׁפִּיר לְמַעְלָה מֵהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהָרִאשׁוֹן נַמִּי חָמוּר מִמֶּנּוּ, כֵיוָן דִּבְדָבָר זֶה מִיהוּ לְמַעְלָה מִשֶּׁלְּפָנָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב גַּם כֵּן הָרַ"ב בַּמִּשְׁנָה דִלְקַמָּן, וְעַיֵּן עוֹד בְּסָמוּךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יט זוֹבוֹ כוּ'‏ וְדַם הַנִּדָּה. כֻּלְּהוּ נַפְקָא לְהוּ בְנִדָּה דַף נ"ה מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כ מֶרְכָּב. לֹא אָתֵי לְמֵימַר שֶׁיְּהֵא חָמוּר מִן הָעֶלְיוֹן לְכָל דָּבָר, דְּהָא זוֹבוֹ שֶׁל זָב וַחֲבֵרָיו מְטַמְּאִין אָדָם בְּמַגָּע לְטַמֵּא בְגָדִים, וְאִלּוּ מֶרְכָּב לֹא מְטַמֵּא אָדָם, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא לְמַעְלָה מִן הַמֶּרְכָּב מִשְׁכָּב. שֶׁשָּׁוֶה מַגָּעוֹ לְמַשָּׂאוֹ. וּתְנַן נַמִּי לְקַמָּן בְּפֶרֶק כ"ג מִשְׁנָה ג'‏ מַה בֵּין מֶרְכָּב לְמוֹשָׁב, מֶרְכָּב חָלַק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ. הָרַ"שׁ:

כא הָרַ"שׁ. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, תְּפוּס דְּאֻכָּף ארצו"ן בְּלַעַ"ז, זאטטע"ל באגע"ן. שֶׁכְּשֶׁרוֹכֵב תּוֹפֵס בְּאוֹתוֹ עֵץ שֶׁנִּקְרָא ארצו"ן, וּלְהָכִי מִטַּמֵּא מִשּׁוּם מֶרְכָּב. וְכֵן כָּתַב בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע שֶׁהָארצו"ן מְטַמֵּא מִשּׁוּם מֶרְכָּב, וְהָאֻכָּף עַצְמוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מוֹשָׁב. עַד כָּאן. וּמָצָאתִי כָתוּב הַתְּפוּס הוּא מַה שֶּׁאֲחוֹרֵי הָאִישׁ כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב וּמַה שֶּׁהוּא לְפָנָיו. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר לָאֻכָּף שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עָלָיו, שֶׁאִם הוּא מְחֻבָּר הָיָה כְמוֹתוֹ, דְּהָאֵיךְ יִהְיֶה לְאֶחָד שְׁנֵי מִינֵי טֻמְאוֹת. עַד כָּאן. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ מֶרְכָּב הוּא כָל מַה שֶּׁיִּכְשַׁר לִרְכִיבָה, כְּמוֹ הַכִּסֵּא וְהַמַּרְדַּעַת וְהָאֻכָּף וְזוּלָתָן, וְכֵן הוּא דַעַת הַתּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כב כְּלוֹמַר בָּאֶבֶן הַגְּדוֹלָה:

כג וַאֲנִי תָמֵהַּ, דְּכִי תְנַן בְּכֻלְּהוּ לְמַעְלָה מֵהֶן, לֹא לְעִנְיַן קַבָּלַת טֻמְאָתָן קָתָנֵי אֶלָּא לְעִנְיַן שֶׁיְּטַמְּאוּ אֲחֵרִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁדַּעְתָּם שֶׁכֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה מִמַּה שֶּׁעַל אֶבֶן מְסָמָא, מִמֵּילָא מְטַמְּאִים גַּם כֵּן אוֹתוֹ דָבָר שֶׁהוּא עַל גַּבֵּי אֶבֶן מְסָמָא. אֲבָל כָּל זֶה הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כד הַזָּב. כָּל טֻמְאוֹת שֶׁבְּמִשְׁכָּב יֶשְׁנוֹ בַזָּב, שֶׁגַּם הוּא מְטַמֵּא בְאֶבֶן מְסָמָא כְעֵין מִשְׁכָּב, דְּהַיְנוּ כְגוֹן שֶׁהַמִּשְׁכָּב תַּחַת הָאֶבֶן וְהַטָּהוֹר מִלְּמַעְלָה, וּכְהַאי גַּוְנָא אֶצְבָּעוֹ שֶׁל זָב תַּחַת הַנִּדְבָּךְ וְהַטָּהוֹר מִלְּמַעְלָה טָמֵא. כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת זָבִים. וּבְמַגָּע נַמִּי מְטַמֵּא בְגָדִים, כְּדִכְתִיב [וַיִּקְרָא טו] וְהַנּוֹגֵעַ בִּבְשַׂר הַזָּב יְכַבֵּס בְּגָדָיו. וּבְמַשָּׂא נַמִּי מְטַמֵּא בְגָדִים, דְּיָלְפִינַן בְּקַל וָחֹמֶר מִמִּשְׁכָּב כוּ'. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה