עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
יא כְּדֵי כוּ'. וּלְחַטָּאת מִיהָא טָהוֹר הַנּוֹשֵׂא. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הַנּוֹשֵׂא צְלוֹחִית שֶׁל מֵי חַטָּאת נִטְמָא, וְיַחְזֹר וִיטַמֵּא אֶת הַצְּלוֹחִית וְתַחְזֹר הַצְּלוֹחִית וּתְטַמֵּא אֶת הַמַּיִם. וּמָצִינוּ כָל הָעוֹסְקִים בַּפָּרָה דִמְטַמְּאִים בְּגָדִים וְהַפָּרָה טְהוֹרָה. הָרַ"שׁ:
יב מְמַעֵט לָהֶן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִקְּרָא כוּ'. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג דְּגַבֵּי זָב יָלְפִינַן הָכִי כְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה' דְּזָבִים, וּמִנַּהּ לְכָל שְׁאָר מְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא:
יד וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כָתַב, כֵּיוָן שֶׁהֵנִיד אֶת הַטֻּמְאָה שֶׁבַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מָשַׁךְ כוּ' עַד שֶׁהִגְבִּיהַּ הַטֻּמְאָה אוֹ שֶׁגְּרָרָהּ עַל הָאָרֶץ שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא וַדַּאי. וְאִם גַּם דַּעַת הָרַ"ב כֵּן אִם כֵּן לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב בְּזָבִים דְּאֵין מַשָּׂא בְלֹא הֲזָזָה, לֹא מַשְׁכַּחַת לְמַשָּׂא בְלֹא הֶסֵּט, אֲבָל הֶסֵּט בְּלֹא מַשָּׂא מַשְׁכַּחַת לֵיהּ, וַאֲפִלּוּ הָכִי טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא, וּמִיהוּ לֹא לְכָל הַמְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא צָרִיךְ שֶׁיָּסִיט כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְזָבִים פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ו':
טו תֵּימַהּ דְּהַכָּתוּב הַזֶּה לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל הַנּוֹגֵעַ בִּטְמֵא מֵת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּעַצְמוֹ בְרֵישׁ אֳהָלוֹת. וּלְכָךְ הָרַמְבַּ"ם וְהָרַ"שׁ לֹא הֵבִיאוּ שׁוּם מִקְרָא לַנּוֹגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה, וּמַשְׁמַע דְּמִדִּין נְבֵלָה נַפְקָא לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: