עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ט
כג אֵין כוּ'. כְּמוֹ אָמְרָם אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וּלְפִיכָךְ לֹא יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּצוֹם כִּפּוּר מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַפְּרוּ לוֹ עֲוֹנוֹתָיו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. הָרַמְבַּ"ם. וּלְפִי זֶה נִרְאֶה דְּהָכָא נַמִּי בִּתְרֵי זִימְנֵי כְּמוֹ בָּרֵישָׁא, דִּלְהָכִי אֵין מַסְפִּיקִין, דְּאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. [וְהָא] דִּכְתִיב [שְׁמוּאֵל א ב] אִם יֶחְטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְּלוֹ אֱלֹהִים. הָכִי קָאָמַר וּפִלְּלוֹ לְשׁוֹן פִּיּוּס, שֶׁפִּיֵּס לַחֲבֵרוֹ וְרִצָּהוּ, הָאֱלֹהִים יִמְחֹל לוֹ, וְאִם לַה' יֶחְטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ אִם אֵינוֹ שָׁב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. גְּמָרָא:
כה שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי כוּ'. יֵשׁ לִתְמֹהַּ דְּלָמָּה שָׁבֵיק רַבִּי עֲקִיבָא מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ, מְפֹרָשׁ יוֹצֵא שֶׁה' מְטַהֵר אוֹתָנוּ, וְלָמָּה יְדַמֶּה בְּיַד הַנְּבִיאִים, הֲלֹא לְפָנֵינוּ מֵאִיר סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְעוֹד יֵשׁ לְהָבִין סְמִיכוּת הַמַּאֲמָרִים אַהֲדָדֵי. וּבְחִבּוּרִי שַׁעְשׁוּעֵי יוֹם בְּסֵדֶר אַחֲרֵי הֶאֱרַכְתִּי לִדְרֹשׁ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיַשֵּׁב, דְּהִנֵּה בֶּאֱמֶת הַמִּקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה אֵין לוֹ הֶכְרֵעַ, דְּאִם נְפָרֵשׁ דְּהַמַּאֲמָר מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם נִדְרַשׁ לְפָנָיו, אִם כֵּן אַדְּרַבָּה מוֹרֶה לְהִפּוּךְ, כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם, וְקָאֵי עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּלְזֹאת כֵּיוָן דְּהַתַּנָּא מַדְחֶה הַאי פֵּרוּשָׁא, וְסָתַם דְּמַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, מַמְתִּיק בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. דְּזֶה דָּרַשׁ וְחִדֵּשׁ דִּקְרָא לִדְרֹשׁ הַקְּרָא לְאַחֲרָיו מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה', דְּדַוְקָא מַה שֶּׁהוּא בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם. אָמְנָם קָשֶׁה דְּבֶאֱמֶת מְנָלֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָא, דִּלְמָא הַמִּקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְכַפָּרָה לְכֻלָּם יִהְיוּ, לָזֶה בָּא רַבִּי עֲקִיבָא לְיַשֵּׁב בְּמַאֲמָרוֹ אַשְׁרֵיכֶם כוּ' לְהוֹכִיחַ דְּנִדְרָשׁ לְאַחֲרָיו וְאֵינוֹ מְכַפֵּר רַק עַל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם. וִידֻקְדַּק עוֹד דְּהַתְּהִלָּה אַשְׁרֵיכֶם כוּ' מְפֹרָשׁ בְּסִיּוּם הַתּוֹרָה, אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ כוּ', וְגַם הַתֹּאַר לִפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּם כֵּן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה, הֲלֹא הוּא אָבִיךָ. וְיֻקְדַּם דִּבְרֵי הַסִּפְרָא בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, אִם אַתֶּם מַקְדִּישִׁים עַצְמְכֶם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, וְאִם אֵין אַתֶּם מַקְדִּישִׁים עַצְמְכֶם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ לֹא כוּ', אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִם קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי הֲרֵינִי מְקֻדָּשׁ וְאִם לָאו אֵינִי מְקֻדָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, בִּקְדֻשָּׁתִי תָּמִיד בֵּין אַתֶּם מַקְדִּישִׁים בֵּין כוּ'. עוֹד נַקְדִּים מַה שֶׁעָלְתָה מְצֻדָּתֵנוּ בְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדִבְרֵי הַפִּיוּט הַיוֹם הֲרַת עוֹלָם, אִם כְּבָנִים כוּ' וְאִם כַּעֲבָדִים כוּ'. כַּאֲשֶׁר נְדַמֶּה בְּבֵן הַמֶּלֶךְ שֶׁגָּזַל מֵאוֹצְרוֹת אָבִיו וְגַם עָשָׁק וְרָצַץ לִבְנֵי הַמְּדִינָה, דִּבְוַדַאי הֲנָקֵל לוֹ לְהִתְחַטְּאֹת וּלְרַצּוֹת לְאָבִיו, וְאִם אָבִיו הַמֶּלֶךְ יִמְחֹל לִבְנוֹ, עִם כָּל זֶה בְּנֵי הַמְּדִינָה בְמִשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ יַעַמְדוּ לִצְעֹק עַל הַעִיווּת שֶׁעָשָׂה בְנוֹ נֶגְדָּם, וְכָל זְמַן שֶׁלֹא יֵרָצֶה אֹתָם, שׁוּרַת הַדִּין גֹּבֵר כֹּחַ הַמֶּלֶךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַפֵּר עֲוֹן בְּנוֹ. אָמְנָם אִם כָּאֵלֶה יִקְרֶה לְעֶבֶד אֲשֶׁר דְּבַר הַמַּלְכוּת יָצָא עַל יָדוֹ לִלְחֹם מִלְחַמְתּוֹ וְלָשׂוּם אֹתוֹ בְמֶרְכַּבְתּוֹ, בְּוַדַּאי כְּשֶׁמְרַצֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם בְּנִמוּסֵי הַמְּלוּכָה מְבַטֵּל הַמֶּלֶךְ רְצוֹנוֹ, מִמֵּילֵא שֶׁהַכֹּל מָחוּל לוֹ, דַּהֲרֵי הַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה לִבְנֵי הַמְּדִינָה, הֲלֹא אֲשֶׁר הֵשַׁבְתִּי אֹתוֹ עַל כַּנוֹ הוּא הַנֹּגֵעַ לְטֹבַת כֻּלְכֶם לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַצַּר הַצֹּרֵר, וּבְכֹחִי לִמְחֹל גַּם עַל אֲשֶׁר קִלְקֵל נֶגְדְּכֶם, דַּהֲרֵי כֻּלְכֶם חַיָּבִים בִּכְבֹדִי הַנֹּגֵעַ לִכְבֹדְכֶם, וּבִדְבָרֵינוּ מְבֹאָר בַּאֲרִיכוּת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מֵעַתָּה עוֹלֶה שַׁפִּיר נֹפֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה, דְּבַתְּחִלָּה קָאָמַר אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁדּוֹרֵשׁ הַכְרָעַת הַמִּקְרָא מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה', דְּנִדְרָשׁ לְאַחֲרָיו, וּמְיַשֵּׁב רַבִּי עֲקִיבָא לְהַכְרִיעַ דְּכֵן הַהֶכְרַח שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ לְפָנָיו כַּמְבֹאָר. וְזֶהוּ אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, דַּאֲשֶׁר תְּהִלָּה שֶׁהוּא לָכֶם לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִים, דְּמַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי הוּא רַק מִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, דְּטָהֳרָה הוּא רַק לְעַצְמְכֶם, וְאִם קִדַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי כוּ', וְהוּא רַק בְּמַדְרֵגַת אַהֲבַת הַבֵּן, וְכִי קָדוֹשׁ ה' בֵּין אַתֶּם כוּ'. וְהַשֹּׁרֶשׁ פּוֹרֶה כוּ' שֶׁאִם אֵין אַתֶּם מַקְדִּישִׁים אֵינִי מְקֻדָּשׁ, הוּא רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְאִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לְיוֹצֵר הָאָדָם. וְעוֹלֶה שַׁפִּיר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, דְּהוּא בְּמַדְרֵגַת אָב כִּבְיָכוֹל וְהַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי כוּ' וּטְהַרְתֶּם, שֶׁאַתֶּם תִּטָּהֲרוּ. וּרְאָיָה מְפֹרֶשֶׁת עוֹד מִפָּסוּק מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, דְּקָאֵי לְרֵישָׁא דִּקְרָא בְּיִרְמְיָה, אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָּנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. דְּבָזֶה שֶׁהָלַכְנוּ שׁוֹבָב בְּדַרְכֵי לְבָבֵנוּ לְךָ חָטָאנוּ, אֲנַחְנוּ הַחוֹטְאִים וְהַחֲסֵרִים, וּלְנַפְשֵׁנוּ הֲרֵעֹנוּ וְלֹא לְךָ יוֹצֵר הָאָדָם. וְעַל זֶה מְיַעֵד אוֹתָנוּ מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל כוּ' לְטַהֵר אוֹתָנוּ. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן מֻכְרָח הַכְרָעַת הַפָּסוּק מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה', דַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. לְשׁוֹן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה הִיא שֶׁיָּבוֹר הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִטָּהֵר, וְאָז כְּשֶׁבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ, וְעַל זֶה אָמַר לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִים. וּמִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים לְפִי שֶׁיֵּצֶר לֵב הָאָדָם רַע עָלָיו לֹא יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו לְכוּפוֹ לִטָּהֵר בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן יְעוֹרְרֵהוּ וּבִימִין צִדְקוֹ יִתְמְכֵהוּ לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וְזֶהוּ מִי מְטַהֵר אֶתְכֶם. וְנֶאֱמַר וְזָרַקְתִּי, וְזֶהוּ בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת הָאָדָם, אֶלָּא בְּרַחֲמָיו מְטַהֲרָם. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, וּלְבֵית קָדְשׁוֹ יְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן וְאָמֵן:
סוף הספר