עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ח
יט וַדַּאי. דְּאִלּוּ אָשָׁם תָּלוּי אַף עַל גַּב דִּכְתִיב בֵּיהּ כַּפָּרָה, וְכִפֵּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג, לֹא מְכַפֵּר כַּפָּרָה גְּמוּרָה, אֶלָּא תּוֹלֶה לְהָגֵן עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִין עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁוַּדַּאי חָטָא וְיָבִיא חַטָּאת. אִי נַמִּי הָנָךְ אֵין אַחֵר [מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן], דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ו' דִּכְרֵתוֹת חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּבִין, אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין. גְּמָרָא:
כ שֶׁזּוֹ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, וְהַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁיִּתְוַדֶּה אָדָם עַל עֲוֹנוֹתָיו לִפְנֵי הַשֵּׁם וְיִתְנַחֵם עַל מַה שֶּׁחָטָא וִיקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְאוֹתוֹ עָוֹן לְעוֹלָם. אָמַר בַּוִּדּוּי וְהַפְּרִישָׁה מִן הֶעָוֹן וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם, וְאָמַר בַּחֲרָטָה עַל הֶעָוֹן כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי (יִרְמְיָה לא). הָרַמְבַּ"ם:
כא דְּאַרְבָּעָה קְרָאֵי כְּתִיבִי. נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ג) שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם, לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרָה שֶׁמִּתְכַּפֶּרֶת בִּתְשׁוּבָה לְבַדָּהּ. וְנֶאֱמַר (וַיִּקְרָא טז) כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרָה שֶׁצְּרִיכָה יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְנֶאֱמַר (תְּהִלִּים פט) וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם, לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרָה שֶׁצְּרִיכָה יִסּוּרִין, וּמִסְתַּבְּרָא הַקַּל לַקַּלָּה וְהֶחָמוּר לַחֲמוּרָה. וְנֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה כב) וְנִגְלָה בְּאָזְנֵי ה' צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן, לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ כַּפָּרָה אֶלָּא מִיתָה, וְזֶהוּ חִלּוּל הַשֵּׁם. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ב חוֹטֵא וּמַחְטִיא אֲחֵרִים, וְכִדְפֵרֵשׁ רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא מַשְׁמַע דְּכָל שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה וַאֲחֵרִים לְמֵדִין מִמֶּנּוּ לִנְהֹג גַּם כֵּן קַלּוּת בַּדָּבָר מִקְּרֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, דְּהַיְנוּ מַחְטִיא אֲחֵרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב אוֹ שֶׁחָטָא חֵטְא שֶׁהוּא חַיָּב עָלָיו אָשָׁם וַדַּאי וְהֵבִיא אֲשָׁמוֹ. הָרַמְבַּ"ם: