עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ו
טו דְּבָרִים טְמֵאִים. הֵם הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים כִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּבְהֵמָה טְמֵאָה וְזוּלָתָם. הָרַמְבַּ"ם:
טז זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סְגֻלָּה, וְאֵין עוֹבְרִין עַל הַמִּצְוֹת אֶלָּא בִּרְפוּאָה בִּלְבַד, רְצוֹנוֹ לוֹמַר בִּדְבָרִים הַמְרַפְּאִים בְּטֶבַע, וְהוּא דָּבָר אֲמִתִּי הוֹצִיאוּ מִדַּעַת וְהַנִּסָּיוֹן הַקָּרוֹב לָאֱמֶת. אֲבָל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבָרִים שֶׁהֵם מְרַפְּאִים בִּסְגֻלָּתָן אָסוּר, כִּי כֹּחָם חַלָּשׁ, אֵינוֹ מִצַּד הַדַּעַת, וְנִסְיוֹנוֹ רָחוֹק, וְהִיא טַעֲנָה חֲלוּשָׁה מִן הַטּוֹעֵן:
יז סְפֵק נְפָשׁוֹת כוּ'. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יח) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם הַמִּצְוֹת שֶׁיִּחְיֶה בָּהֶם וַדַּאי וְלֹא שָׁיְכָא בַּעֲשִׂיָּתָם לָבֹא לִידֵי סְפֵק מִיתָה, אַלְמָא מְחַלְּלִין עַל הַסָּפֵק. גְּמָרָא דַּף פ"ה: