עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ה
יג כָּךְ כָּתַב רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי שֶׁדִּקְדְּקוּ לְפָרֵשׁ כֵּן מֵהָנֵי עֻבְדֵּי דְּאִיתְּנְהוּ בַּגְּמָרָא. הַהִיא עֻבָּרָה דְּאַרְחָא, לְחִישׁוּ לְהוּ וְאִלְּחִישָׁה, קָרֵי עֲלֵיהּ בְּטֶרֶם אֱצָרְךָ בַּבֶּטֶן וְגוֹ' וְנָפֵיק מִינַהּ רַבִּי יוֹחָנָן. וְהַהִיא עֻבָּרָהּ דְּאַרְחָה וּלְחִישׁוּ לַהּ וְלֹא אִלְּחִישָׁא, וְקָרֵי עֲלֵיהּ זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם, וְנָפֵיק מִינַהּ שַׁבְּתַאי אוֹצֵר פְּרִי. הָא קַמָּן דְּמִצַּד הָעֻבָּר בָּא הַתַּאֲוָה, שֶׁהוּא מֵרִיחַ וּמִתְאַוֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לַחֲזֹר בּוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד וְאָמְרִינַן תּוּנְבָּא, פֵּרוּשׁ שְׁטוּת נָקֵיט לֵיהּ מֵחֲמַת חָלְיוֹ, אֲבָל אָמַר צָרִיךְ כוּ', דְּלֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ, וּמִשּׁוּם דִּסְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל הִלְכָּךְ כִּי אָמַר צָרִיךְ תָּלִינַן בְּלֵב יוֹדֵעַ, וְלָאו מִשּׁוּם תּוּנְבָּא, אֶלָּא קִים לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ טְפֵי, וְכִי אָמַר אֵינוֹ צָרִיךְ תָּלִינַן בְּתוּנְבָּא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: