עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ב
ה כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ. פֵּרוּשׁ הַכּוֹתֶבֶת אֵינָהּ דְּבוּקָה לְגַרְעִינָתָהּ וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם חָלָל, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּצָרִיךְ לִמְעֹךְ אוֹתוֹ חָלָל לְשַׁעֵר בְּכָמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ בִּלְבַד. תּוֹסָפוֹת וְהָרַ"ן:
ו יֵשׁ לְכַוֵּן שֶׁאֵינָהּ פְּחוּתָה מִמֶּנָּה אֶלָּא מְעָט, דְּכֵיוָן דְּחַד אָמוֹרָא אָמַר בַּגְּמָרָא יְתֵירָה מִכְּבֵיצָה לֹא מַפְלְגִינַן מִנֵּיהּ מַאן דְּפָלֵיג עֲלֵיהּ. הָרַ"ן:
ז הַשִּׁעוּר בְּאָדָם בֵּינוֹנִי הוּא פָּחוֹת מֵרְבִיעִית, אֲבָל בִּשְׁאָר אָדָם הַכֹּל לְפִי גָּדְלוֹ וּלְפִי קָטְנוֹ. וּמִיהוּ בַּאֲכִילָה לֹא מְפַלְגִינַן אֶלָּא אֲפִלּוּ לְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מְחַיְּבִים בִּכְכוֹתֶבֶת, וְטַעֲמָא אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּבַאֲכִילָה קִים לְהוּ לְרַבָּנָן דִּבְהָכִי מִיַּתְבָא דַּעְתֵּיהּ. וּמִיהוּ כֻּלֵּי עָלְמָא טוּבָא וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן פּוּרְתָא. וְהַשְּׁתִיָּה בְּדִידֵיהּ מִיַּתְבָא דַּעְתֵּיהּ, בִּדְחַבְרֵיהּ לֹא מִיַּתְבָא דַּעְתֵּיהּ. וּמִשּׁוּם הָכִי לְעִנְיַן דְּלָאו בִּיתוּבָא דַּעְתָּא הוּא, בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין בְּבֵינוֹנִית. הָרַ"נ:
ח לֹא קָאִימְנָא שַׁפִּיר בְּהַאי פָּחוֹת כַּמָּה הֲוָה בָּצִיר מִנֵּיהּ. הָרַ"ן:
ט אֵין מִצְטָרְפִין. דְּאַף עַל גַּב דְּחַד שְׁמָא נִינְהוּ כְּדִלְקַמָּן, הוֹאִיל וּמִשּׁוּם יִתּוּבָא דַּעְתָּא הוּא, הַאי לֹא קָמִיַּתְבָא דַּעְתֵּיהּ, כִּדְאָמַר בַּגְּמָרָא: