עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה א
א דִּכְתִיב וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא, עִנּוּי שֶׁהוּא אֲבֵדַת נֶפֶשׁ, וְאֵיזֶה זֶה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. גְּמָרָא דַּף ע"ד:
ב דְּכִי כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְּעֻנֶּה לֹא קָחָשֵׁיב, דְּלֹא חָשֵׁיב אֶלָּא צִוּוּיִין, אֲבָל הַאי דְּלֹא צִוּוּי לֹא קָחָשֵׁיב. תּוֹסָפוֹת:
ג בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה דְּאִקְּרוּ עִנּוּי מְנָלָן, כְּתִיב הָכָא תְּעַנּוּ, וּכְתִיב [דְּבָרִים ח] וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ, שְׁמַע מִינַהּ דִּרְעָבוֹן אִקְּרֵי עִנּוּי. רְחִיצָה, דִּכְתִיב [מְלָכִים א ב] כִּי נָשָׂאתָ כוּ' וְכִי הִתְעַנֵּיתָ בְּכָל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי, וּכְתִיב הָתָם (שְׁמוּאֵל ב יז) כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא, וּכְתִיב (מִשְׁלֵי כה) מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וְלֹא כְתִיב בְּנֶפֶשׁ, שְׁמַע מִינַהּ עָיֵף מֵרְחִיצָה הוּא. סִיכָה, דִּכְתִיב (דָּנִיֵּאל י) לֶחֶם וְגוֹ' וְסוֹך לֹא סָכְתִּי, וּכְתִיב (שָׁם) כִּי מִן הַיּוֹם וְגוֹ' וּלְהִתְעַנּוֹת. תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית לא) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים, תְּעַנֶּה מִתַּשְׁמִישׁ, תִּקַּח צָרוֹת, גְּמָרָא:
ד וְהַמֶּלֶךְ כוּ'. דְּאִסּוּרָא דִּידְהוּ לָאו דְּאוֹרָיְתָא, וּקְרָאֵי אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרַמְבַּ"ם וְהָרֹא"שׁ, וְהִלְכָּךְ הֵקֵלּוּ בּוֹ, דְּהֵם אָמְרוּ וְהֵם אָמְרוּ. וְאִי נַמִּי דְּאוֹרַיְתָא, כֵּיוָן דְּלֹא פֵּרְשׁוּ בְּהֶדְיָא בִּקְרָא קִלֵּי טְפֵי, דִּמְסָרָן לַחֲכָמִים וְהֵם יְכוֹלִין לְהָקֵל וּלְהַתִּיר כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה לָהֶם. הָרַ"ן: