עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
יא קִדֵּשׁ כוּ'. דְּאִלּוּ קָרָא בְּאִצְטְלִית כְּבָר קִדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁפָּשַׁט בִּגְדֵי בּוּץ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ עַתָּה אֶלָּא טְבִילָה וְקִדּוּשׁ. הָרֹא"שׁ:
יב דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּמַתְנִיתִין לָאו מִתַּקַּנְתָּא הוּא, דְּהָא לֹא קָאָמַר פַּר וְשָׂעִיר וְאֵמוּרֵי חַטָּאת אֵימָתַי עֲבֵיד לְהוּ, אֶלָּא כִּדְקָתָנֵי בַּבְּרַיְתָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמִכָּל מָקוֹם לָאו מְשַׁבַּשְׁתָּא הוּא, וְשִׁיֵּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג עִם תָּמִיד כוּ'. קָאֵי אַשִּׁבְעָה כְּבָשִׂים, וּפַר הָעוֹלָה נַמִּי עִם שֶׁל שַׁחַר, וְכִדְּכָתַב הָרַ"ב מִטַּעַם הַגְּמָרָא:
יד לְפִי שֶׁהוּא מִן הַמּוּסָפִין הָיָה רָאוּי לְהַקְדִּימוֹ, אֶלָּא דִּקְרָא קָאָמַר מִלְּבַד כוּ'. וּמִיהוּ בַּתְרֵיהּ לֹא מְאַחֲרִינַן לֵיהּ:
טו וְהָא דְּלֹא קָתָנֵי לְהוּ מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה לוֹ דְּבִטְבִילָה שְׁלִישִׁית הָווּ:
טז וְנִרְאֶה לִי דְּטַעֲמוֹ מִשּׁוּם דִּוְאֶת חֵלֶב הַחַטָּאת כְּתִיב בָּתַר וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ:
יז וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בִּטְבִילָה רְבִיעִית וְטַעֲמָא מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דִּכְתִיב וּבָא אַהֲרֹן כוּ' וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבַּד אֲשֶׁר לָבַשׁ. כְּלוּם אָדָם פּוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶּׁלָּבַשׁ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לָבַשׁ, שֶׁלָּבַשׁ כְּבָר. אַלְמָא זוֹ הִיא פְּשִׁיטָה שְׁנִיָּה. שְׁמַע מִינַהּ דְּיֵשׁ הַפְסָקַת חִלּוּף בְּגָדִים בֵּין עֲבוֹדַת הַיּוֹם לְהַךְ בִּיאָה כוּ', וּבְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה אַיְרֵי. וְכֵיוָן דִּשְׁמַע מִינַהּ דְּאִיכָּא הֶפְסֵק, שְׁמַע מִינַהּ דְּהַךְ קְרָא שֶׁלֹּא כְּסִדְרוֹ, וְדִכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ כוּ' מֻקְדָּם לְשֶׁל זֶה:
יח בִּטְבִילָה חֲמִשִּׁית. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת: