אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ז

פרק ו

משנה א

א לִקְרוֹת. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּיָלְפִינַן מִמִּלּוּאִים. וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דַּף ה'‏ מִנַּיִן שֶׁאַף מִקְרָא פָּרָשָׁה שֶׁנִּצְטַוָּה בִּוְאַתָּה תְּצַוֶּה מְעַכֵּב, תַּלְמוּד לוֹמַר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'‏ לַעֲשׂוֹת, בַּעֲשִׂיַּת הַמִּלּוּאִים בְּצַו אֶת אַהֲרֹן, אֲפִלּוּ דִּבּוּר מְעַכֵּב:

ב וְנִקְרָא חַזָּן שֶׁהוּא לְשׁוֹן חוֹזֶה שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת מַה הֵם צָרְכֵי צִבּוּר:

ג הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה סָמוּךְ לָעֲזָרָה, בְּהַר הַבַּיִת. רַשִׁ"י:

ד דְּלֹא תֵּימָא שֶׁזֶּה שֶׁהַסְּגָן אֵינוֹ מְקַבְּלוֹ מֵהַחַזָּן לְפִי שֶׁהַחַזָּן חוֹלֵק כָּבוֹד לַסְּגָן שֶׁיְּקַבְּלוֹ מֵרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְקַיְמָא לָן דְּאֵין חוֹלְקִים כָּבוֹד לַתַּלְמִיד בִּמְקוֹם רַב אֶלָּא הֵיכָא דְּרַבֵּיהּ פָּלֵיג לֵיהּ יְקָרָא, וַאֲנַן סְתָמָא תְּנַן, דִּלְעוֹלָם הַמִּנְהָג כֵּן. תּוֹסָפוֹת:

ה גְּמָרָא. וְנִרְאֶה טַעֲמָא, אִי מִשּׁוּם יְקָרָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹמֵד כָּל כָּךְ זְמַן רַב בְּלֹא עֲבוֹדָה מִתְּחִלַּת שִׁלּוּחַ הַשָּׂעִיר עַד הַגִּיעוֹ לִמְקוֹמוֹ, וְאִי נַמִּי מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים. סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שֶׁמַּתְחִיל בְּמִנְיָנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רַשִׁ"י:

ז וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב דְּהָנֵי שְׁמֹנֶה בְּרָכוֹת כֻּלָּן לְאַחֲרֵיהֶם הֵן, שֶׁכָּתַב וּמוֹסִיף לְאַחֲרֶיהָ שֶׁבַע בְּרָכוֹת:

ח וְעַל הָעֲבוֹדָה כוּ'. מְבָרֵךְ בִּשְׁבִיל הָעֲבוֹדָה שֶׁעָבַד. וְהַהוֹדָאָה סְמוּכָה לָעֲבוֹדָה, דִּכְתִיב (תְּהִלִּים נ) זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, אַחַר הָעֲבוֹדָה תּוֹדָה, וְהִיא הוֹדָאָה. רַשִׁ"י:

ט כְּמָה דְאַת אָמַר [מְלָכִים א ח] אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא. וּבַגְּמָרָא דִּבְרָכוֹת (לא.) אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה, רִנָּה זוֹ תְּפִלָּה, פֵּרוּשׁ שֶׁבַח. וּבְיִרְמְיָה ז'‏ מְתַרְגֵּם רִנָּה בָּעוּתָא. וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה [רִנָּה] זוֹ קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

משנה ב

י כְּאֶחָת. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וּשְׂרָפוֹ בָּתַר אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וְאֵמוּרֵי חַטָּאת, יָלֵיף בַּגְּמָרָא דִּכְתִיב נַמִּי וְהַמְשַׁלֵּחַ בָּתַר הָכִי, וּמָה הַמְשַׁלֵּחַ דְּמֵעִקָּרָא דְּאֵין עֲמִידָה שֶׁלּוֹ אֶלָּא עַד מַתַּן דָּמִים דַּחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב [הָרַ"ב] בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו', הָכִי נַמִּי וְהַשּׂוֹרֵף יְכַבֵּס דְּמֵעִקָּרָא וּקְרָאֵי דְּלֹא כְּסִדְרָן כְּדִלְקַמָּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

יא קִדֵּשׁ כוּ'. דְּאִלּוּ קָרָא בְּאִצְטְלִית כְּבָר קִדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁפָּשַׁט בִּגְדֵי בּוּץ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ עַתָּה אֶלָּא טְבִילָה וְקִדּוּשׁ. הָרֹא"שׁ:

יב דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּמַתְנִיתִין לָאו מִתַּקַּנְתָּא הוּא, דְּהָא לֹא קָאָמַר פַּר וְשָׂעִיר וְאֵמוּרֵי חַטָּאת אֵימָתַי עֲבֵיד לְהוּ, אֶלָּא כִּדְקָתָנֵי בַּבְּרַיְתָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמִכָּל מָקוֹם לָאו מְשַׁבַּשְׁתָּא הוּא, וְשִׁיֵּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יג עִם תָּמִיד כוּ'. קָאֵי אַשִּׁבְעָה כְּבָשִׂים, וּפַר הָעוֹלָה נַמִּי עִם שֶׁל שַׁחַר, וְכִדְּכָתַב הָרַ"ב מִטַּעַם הַגְּמָרָא:

יד לְפִי שֶׁהוּא מִן הַמּוּסָפִין הָיָה רָאוּי לְהַקְדִּימוֹ, אֶלָּא דִּקְרָא קָאָמַר מִלְּבַד כוּ'. וּמִיהוּ בַּתְרֵיהּ לֹא מְאַחֲרִינַן לֵיהּ:

טו וְהָא דְּלֹא קָתָנֵי לְהוּ מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה לוֹ דְּבִטְבִילָה שְׁלִישִׁית הָווּ:

טז וְנִרְאֶה לִי דְּטַעֲמוֹ מִשּׁוּם דִּוְאֶת חֵלֶב הַחַטָּאת כְּתִיב בָּתַר וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ:

יז וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בִּטְבִילָה רְבִיעִית וְטַעֲמָא מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דִּכְתִיב וּבָא אַהֲרֹן כוּ'‏ וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבַּד אֲשֶׁר לָבַשׁ. כְּלוּם אָדָם פּוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶּׁלָּבַשׁ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לָבַשׁ, שֶׁלָּבַשׁ כְּבָר. אַלְמָא זוֹ הִיא פְּשִׁיטָה שְׁנִיָּה. שְׁמַע מִינַהּ דְּיֵשׁ הַפְסָקַת חִלּוּף בְּגָדִים בֵּין עֲבוֹדַת הַיּוֹם לְהַךְ בִּיאָה כוּ', וּבְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה אַיְרֵי. וְכֵיוָן דִּשְׁמַע מִינַהּ דְּאִיכָּא הֶפְסֵק, שְׁמַע מִינַהּ דְּהַךְ קְרָא שֶׁלֹּא כְּסִדְרוֹ, וְדִכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ כוּ'‏ מֻקְדָּם לְשֶׁל זֶה:

יח בִּטְבִילָה חֲמִשִּׁית. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת:

משנה ד

יט דְּהָא בַּשַּׁחַר מֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, דְּהַיְנוּ דִּשּׁוּנָן וְתִקּוּן הַפְּתִילוֹת הַחֲדָשׁוֹת, אֶלָּא הֲטָבָה זוֹ הַדְלָקָה הִיא. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם סְבִירָא לֵיהּ דְּבַשַׁחַר נַמִּי מַדְלִיקָן אַחַר שֶׁמֵּטִיבָן, וְאִם כֵּן בָּעֶרֶב הָיָה צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְתַקְּנָן וּלְהַדְלִיקָן, וּלְדִידֵיהּ שַׁפִּיר תְּנַן לְהֵטִיב:

משנה ה

כ וּמִצְנֶפֶת. בַּתּוֹרָה נִקְרָא דְּשֶׁל הֶדְיוֹטוֹת מִגְבַּעַת, וּלְשׁוֹן תּוֹרָה לְחוּד וּלְשׁוֹן חֲכָמִים לְחוּד. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כא וְאַף עַל גַּב דְּלִישְׁנָא דִּבְרַיְתָא פָּנָיו כְּלַפֵּי הַכֹּהֵן, הָכִי פֵּרוּשׁוֹ, פָּנָיו פּוֹנוֹת לַמָּקוֹם שֶׁפּוֹנִים פְּנֵי הַנִּשְׁאָל:

כב כְּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְהַיְנוּ דְּמִתְּפִלַּת חַנָּה יָלְפִינַן:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה